את זכוכית המגדלת הראשונה שלי קיבלתי בגיל חד ספרתי כלשהו והתאהבתי בה מיד. השמש ואני חברים. והאש, כמובן, גם חברה טובה. 'עודד, שמש ואש' – היתה לנו להקה פעם, אבל התפרקנו בשל חילוקי דעות אמנותיים.
ליום ההולדת העשירי של דני ארזתי לו יפה יפה את הספר הראשון של אסטריקס בעברית ולוח איקס עיגול עשוי מפרוסת ברוש ואיקסעיגולים עשויים משלטית מקומטת, עליהם צרבתי את שמו ושם אחותו.
עם צאתכם לצרוב דברים בשמש קחו אתכם כובע ומשקפי שמש, אם אתם לא רוצים להתעוור זמנית מרוב התמקדות בקרני שמש מרוכזות. וכוס יין, כמובן. וכשהערב יורד יש לצאת ולטייל עם ארנק, מטריה, כפפה, מקל.
כשאתה נמצא בטבע הפראי שמחוץ לבית אתה חשוף לאיתני הטבע הפראיים – זבובים ויתושים. העשן שעולה מהעץ בעת הצריבה מרחיק מעופפים קטנים, אבל תמיד טוב שיש עוד איזו בערה בקרבת מקום שתרחיק מעופפים נודניקים במיוחד. בספריו של נסים קריספיל קראתי על קטורת עשבים שאמורה לעזור במקרים כאלה בדיוק. קטורת מרווה מיובשת, למשל, מעלה ריח נפלא ועושה את העבודה בתחום המעופפים, הבעיה היא שזה עושה אותי רעב ודורש תחזוקה שוטפת.
גם הפעם בחרתי שלא לצבוע את העץ בלכה, כדי להמשיך ליהנות מהריח הטבעי שלו וכדי שכשימאס או יתיישן אפשר יהיה להשליכו בשקט החצרה, למען יתקמפסט. עוד שימוש יכול להיות תחתית לסירים חמים והעיגולים הקטנים יוכלו לשמש תחתיות לכוסות שוט.
אורגינם