צָמֵחַ בצֶמַח

קבוצת מחניודה ממשיכה לפתוח מסעדות, ישר כח! האחרונה שבהן היא "צמח", מסעדה צמחונית שנראה שפתיחתה הרגיזה כמה צדקנים, שיצאו מנקודת הנחה שהיא בדיחה על חשבון הצמחונים. בכתבה בחדשות 13 הסביר אסף גרניט על מינוף צורך שזוהה לכדי מסעדה, שהרי נתח השוק קיים ממילא. בסך הכל, נראה לנו לא בלתי הגיוני. אם האוכל טוב והמחיר סביר, למה לא? זה הזכיר לי שכשמשינה התאחדו לראשונה ירדו עליהם שהם עושים את זה בשביל כסף. תשובתם של חברי הלהקה היתה פשוטה והגיונית: מה אתם רוצים? זו העבודה שלנו! ביקורת זועמת שנכתבה על צמח ועל גרניט מבלי לבקר במקום ימים ספורים לפני בקורנו לא עשתה עלינו רושם רב ונגשנו לבדוק את הבשורה.

jerusalem

"אני רק רוצה ליידע אותך שבמסעדה מתנגנת מוסיקה בעוצמה גבוהה", יידעה אותי תחת אזהרה החיילת שרשמה את ההזמנה. לא נבהלתי, אבל ליתר בטחון הצטיידתי באטמי אוזניים.

ההתחלה היתה מבטיחה. ברולה חציל קלוי וטחינה גולמית (14 ₪) היה מרשים מאד. שאלתי את המלצרית אם הנקודות הקטנות האחידות בקרם הן וניל ונעניתי בשלילה. זה היה טעים מאד מאד. המרקם הקרמי העדין והסוכר השרוף הקשה מלמעלה השתלבו יופי ביחד והטחינה לא השתלטה על הטעם.

brulee and hot stuff

(ברולה חציל, חריפים ועגבניה מרוסקת)

אחת ממנות הלחם, קובלה (חלה בצורת קובנה קטנה), מגיעה עם עגבניה מגורדת והיא טעימה מאד, אם כי הייתי מצפה שתגיע ללא עלות כלל (לפחות לא הראשונה) ובטח שלא תעלה 32 ₪. כך גם קערית החריף (פלפלים חריפים לאמיצים), המכילה שלושה סוגי חריף טעימים, לא צריכה לעלות 9 ₪.

 

cigars

זוג סיגרי חובזה לאבנה וחציל (26 ₪) היו גם הם טעימים מאד ובאופן משעשע הוגשו בתוך קופסת סיגרים. אהבתי. הערה לשיפור: לא יזיק לנקות את הקופסא בין הזמנה להזמנה.

 

tortellini

(שימו לב להתאמת צבעי הצלחת למנה)

הבצק של טורטליני הארטישוק (57 ₪) בחמאת מרווה היה עשוי נכון (דק ורך) וביחד עם הרוטב והאפונה היו מנה מצוינת. טוויל הפרמזן השמנוני היה קצת מיותר לטעמי.

 

fatair

במנת קולורבי שרוף ופטאייר בולגרית (46 ₪) מלית הבולגרית היתה מעט אנמית לטעמי, אך בצק הפטאייר היה עדין וטעים ולא הכביד על המנה.

 

fennel

שומרובסקי קונפי (38 ₪) היא מנת שומר שלם, שלמרבה האכזבה הגיע קר ולא מספיק קונפי מבפנים (מעט קשה), אבל לצדו היתה קציפת קצ'וטה, שהיתה, כפי שמכנה אותה דור המלצרים הנוכחי, מהממת. מרקם אוורירי (סיפון?) וטעם נפלא.

 

zucchini

זוג פרחי זוקיני בטמפורה (36 ₪) עם מסקרפונה, ראגו פטריות וכמהין, היו טעימים מאד, אך הזוקינים המחוברים אליהם היו מרים.

 

menu

(“השבח לצמח”)

שוק בקרבת מסעדה עושה לתפריט רק טוב. וכמו במסעדות אחרות של הקבוצה, התפריט מודפס בכל יום והמנות משתנות לפי העונה ומצב הרוח. אני מעריך מאד מקומות כאלה. למרבה השמחה, אופנת הכנאפה הביזארית שאופפת את שוק מחנה יהודה לא חלחלה אל מחלקת הקינוחים של המסעדה.

לסיכום, האוכל שטעמנו בצמח היה יצירתי וברובו טעים מאד, מתומחר מעט גבוה, אך מוקפד. היה לנו מעט צפוף ולא רועש מדי, השירות יעיל וחייכני ובהחלט יש בשביל מה לחזור ולנסות מנות שלא טעמנו. רשמתי לעצמי לבקש לשבת ליד הבר שמול המטבח בפעם הבאה, בשביל האקשן.

פורסם בקטגוריה ביקורת מסעדה, ירקות. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

2 תגובות בנושא צָמֵחַ בצֶמַח

  1. מאת דני‏:

    הייתי אתמול ובאמת מעניין שם מכל בחינה שהיא. החציל הלך קצת לאיבוד בטחינה, אבל הסיגרים היו נהדרים. הטורטליני גם היו מעולים ולדעתי הטוויל הוסיף מאוד למנה. הזמנו גם את הקובה וגם כאן נרשמה הצלחה. היות והבירה היחידה היא בקס מבקבוק ויתרנו על אלכוהול. השירות חביב, אבל קצת אקלקטי. שמתם לב לעיתונים שמכסים את החלונות? לתהייתי אם מדובר באקט עיצובי ענתה המארחת שהם אמורים לרדת בסופו של דבר.

  2. מאת עודד‏:

    אכן, שמתי לב לעתונים ותהיתי מה פשרם

השאר תגובה