הג’נטריפיקציה של שוק מחנה יהודה כבר נדונה ונלעסה מכל כיוון אפשרי. את ההוכחה הסופית לקיומו של התהליך קיבלתי בשבוע שעבר, כאשר לקראת ערב עברתי ליד מוסד ותיק ובלתי ג’נטריפי בעליל: רחמו. לקח לי כמה שניות להבין מה אני רואה ולבין שזאת לא פאטמה מורגנה. רחמו. לילה. אלכוהול. מבט פנימה גילה בר שנבנה ליד הקופה עם שלושה ברזי בירות גנריות. היות ובמקום היה רק עובד ששטף כשכל הכסאות על השולחנות, חשבתי שאולי מדובר בתוכנית עתידית. כאשר עברתי ליד כעבור כשעתיים צילמתי את התצלום שלמעלה. אין ספק, קהל ההיפסטרים גילה את המקום שריח הדס”ל המניע את הפתיליות שלו הגיע רחוק.
למען האמת, החלק שהכי הטריד אותי בשלט המהפכני היה צירוף המילים “ואוכל טעים”. אצל רחמו? הכל כנראה עניין של טעם. דרך אגב, מה זה קובה יהלומים? בין הפותרים נכונה תוגרל קובה חמוסטה.
בוריטו ארוחת בוקר וטאקו דגים בקרייב. הפעם המבקרים צדקו
ואם באוכל טעים עסקינן, יש לי מילה אחת ויחידה להוסיף כאן: קרייב.
בריליאנטים?
בהיעדר פתרון לחידה, נותר רק להיכנס ולברר במקום. בינתיים אין לי אומץ.
חידת המשך: כמה זמן ייקח עכשיו לעזורה להחליט לפתוח בערב?