בסופר היה מבצע – שתי חבילות שום ב-13 ₪. יפה. בחרתי כהרגלי 2 רביעיות ברשת לבנה (שום שמגיע מסין), ורגע לפני שהנחתי אותן בעגלה ראיתי שיש גם שום ישראלי. שום ישראלי? אני ציאני! (/דודו טופז). החלפתי את הסיני בישראלי והרגשתי שאני תורם. מאוחר יותר שמתי לב שהחבילה הישראלית כוללת, פרט לשקית הפלסטיק, עוד מגש פלסטיק לייצוב ועיצוב. ריבונו של פתח תקוה, זה הרבה פלסטיק! Why like this?
מה שקרה אחר כך לא שייך ואני לא רוצה לדבר על זה.
מה שקרה אחר כך, זה שהשום הישראלי נבט תוך כמה ימים בחממת הפלסטיק שלו. אז לא השתמשתי בו, אבל הגינה שלי מלאה עכשיו בשום שנובט בשמחה. לא נורא, לא קרה כלום.
אז מה עוד לא עשינו משום שהיינו יכולים לעשות משום ולא עשינו? או! מה דעתכם על אחו בלאנקו? זה הממרח הספרדי הנפלא שטעמנו באוזריה לא מזמן, והרי הוא מפורסם במלואו על ידי הטבעונית שנהנית יותר, אורי שביט, בגרסת המקור של אביבית פריאל-אביחי – http://vegansontop.co.il/first-birthday-ouzeria/
עשיתי, יצא מעולה. עוד מעט נשוב אליו.
רק הערה לגבי השקדים: כדי לקבל טחינה דקה, אני מניח אותם לבד בבלנדר וטוחן. רק אחרי כן מוסיף את יתר החומרים.
גב' קפלן
לא כל כך מזמן מצאה את עצמנו, הצמחונית, במסעדת הלמעלה-פּוֹפּ של שביט הנ"ל (שבינתיים נסגרה ויתכן שתפתח שוב). היה טעים ויפה ויצירתי ונהנינו מאד. אחת המנות המרתקות שאכלנו היתה "נקניקיית" גזר, שבתפריט מופיעה ללא הגרשיים (בניגוד לזו של אוזריה) ועל כן מעט מטעה את הסועד. מדובר בגזר שלם ממורנד ומעושן באטיות, מוגש בלחמניית באן.
(“נקניקיית” הגזר של מיס קפלן, מהמנות היותר מצולמות בשנה באחרונה)
חשבתי שיהיה נחמד לשלב גזר מעושן ואחו בלאנקו ועל כן פתחתי בסדרת ניסויים בעישון ביתי מהיר של מבחר שורשים. להלן התוצאות.
לפני העישון
1. כן, אנשים אוהבים לכתוב שמזון מעושן מעלה את הסיכויים לחלות בסרטן, אבל כך גם הליכה בכרך הסואן. מלבד זאת, לא בכל יום אוכלים מזון מעושן והאכילה איננה ממכרת, אז נא להרגע ולהרגיע ולהשאר רגועים.
2. זה מגניב לאללה לעשן בבית, אבל אחרי כן הבית מריח מקומזיץ. אם יש לכם מרפסת או חצר, עדיף לעשן באוויר הפתוח.
שורשים מעושנים בסיר
אמל"ח
תפ"א/בטטה/שורש סלרי/קולורבי/סלק, חתוכים לקוביות קטנות או פרוסות לא מאד עבות
גזר/שורש פטרוזיליה, חתוכים לרבעים לאורך
בצל, חתוך לפרוסות
משרה
אפשרות 1 – רוטב סויה, שמן שומשום, ברנדי/ויסקי
אפשרות 2 – יין אדום, מיץ תפוזים
אפשרות 3 – מיץ לימון, סוכר חום, שום, מ"פ
אפשרות 4 – בלי משרה
עשבי תבלין יבשים/תה/נסורת מעץ שבוודאות לא טופל בחמרים כימיים
נייר כסף
מסננת/רשת עם רגליים
תו"ל
לזירוז תהליכים, חותכים את השורשים ומבשלים אותם במי מלח (או במיקרוגל, ר"ל) כמעט עד הסוף (כלומר, כך שישארו מעט פריכים) ומעבירים למשרה. אפשר להכין משרות (מרינדות) שונות על מנת לתת טעמים שונים לירקות. משרים לפחות חצי שעה, אם אפשר יותר – מה טוב ומה נעים.
בסיר גדול מרפדים את הקרקעית בשכבה אחת או שתיים (לא יותר) של נייר כסף (אק"א רדיד אלומיניום). עליה מניחים תערובת של עשבי התבלין היבשים, או תכולתן של שקיות תה, או נסורת דקה. מעל הקרקעית מניחים רשת מוגבהת או מסננת. אם זו רשת, הניחו עליה נייר כסף שימנע מהירקות ליפול וחוררו אותו היטב בעזרת קיסם.
מסננים את הירקות מהמשרות, מניחים ביחד או בנפרד על הרשת או המסננת שבסיר ומדליקים את האש מתחת לסיר (כאמור, עדיף מחוץ לבית). מכסים במכסה או נייר כסף ובתוך כמה דקות מתחיל העשן לעלות. זהו, עכשיו מחכים שהירקות יקבלו טעם מעושן – לפחות רבע שעה של עישון.
אם נגמר העשן והירקות מוכנים לעוד, אפשר להוסיף עוד מהחומר המעשן.
את השורשים המעושנים מסדרים על אחו בלאנקו, מתבלים במעט מ”פ, פטרוזיליה או תימין, שמנ”ז וקדימה, הסתער!
מה עוד אפשר לעשן שלא עישנו ואפשר היה לעשן ולא עישנו?
(עישון רוזמרין בכוס קוקטייל בגטסבי, בירושלים)
פירות יבשים, אגוזים, פטריות, עגבניות מיובשות, נקניקים, דגים, בשר, פירות ים, בצק? אולי… כדאי לנסות.
שימו לב שזה עישון חם ולא כדאי להכניס לסיר גבינה או טופו.
תגובתה של הצמחונית על הרשומה המעושנת הזו: "איך אתה אוהב את הח** הזה?"
לקריאה נוספת:
יישון ועישון – מאת שי מורגן ודני עוזיאל
אז מה היה לנו שם?
שורשים מעושנים בסיר
אמל"ח
תפ"א, בטטה, שורש סלרי, קולורבי, חתוכים לקוביות קטנות או פרוסות לא מאד עבות
גזר, שורש פטרוזיליה, חתוכים לרבעים לאורך
בצל, חתוך לפרוסות
משרה
אפשרות 1 – רוטב סויה, שמן שומשום, ברנדי/ויסקי
אפשרות 2 – יין אדום, מיץ תפוזים
אפשרות 3 – מיץ לימון, סוכר חום, שום, מ"פ
אפשרות 4 – בלי משרה
לעישון
עשבי תבלין יבשים/תה/נסורת מעץ שבוודאות לא טופל בחמרים כימיים
נייר כסף
מסננת/רשת עם רגליים
תו"ל
לזירוז תהליכים, חותכים את השורשים ומבשלים אותם במי מלח (או במיקרוגל, ר"ל) כמעט עד הסוף (כלומר, כך שישארו מעט פריכים) ומעבירים למשרה. אפשר להכין משרות (מרינדות) שונות על מנת לתת טעמים שונים לירקות. משרים לפחות חצי שעה, אם אפשר יותר – מה טוב ומה נעים.
בסיר גדול מרפדים את הקרקעית בשכבה אחת או שתיים (לא יותר) של נייר כסף (אק"א רדיד אלומיניום). עליה מניחים תערובת של עשבי התבלין היבשים, או תכולתן של שקיות תה, או נסורת דקה. מעל הקרקעית מניחים רשת מוגבהת או מסננת.
מסננים את הירקות מהמשרות, מניחים ביחד או בנפרד על הרשת או המסננת שבסיר ומדליקים את האש מתחת לסיר (כאמור, עדיף מחוץ לבית). מכסים במכסה או נייר כסף ובתוך כמה דקות מתחיל העשן לעלות. זהו, עכשיו מחכים שהירקות יקבלו טעם מעושן – לפחות רבע שעה של עישון.
אם נגמר העשן והירקות מוכנים לעוד, אפשר להוסיף עוד מהחומר המעשן.
את השורשים המעושנים מניחים על אחו בלאנקו, מתבלים במעט מ”פ, פטרוזיליה או תימין, שמנ”ז וקדימה, הסתער!
אני באמת צריך לנסות שוב לעשן בסיר. אז ראיתם את עישון הרוזמרין בגטסבי? בהחלט אפקט מרשים שלא ניכר במיוחד בטעם הקוקטייל.
נקניקיית הגזר בלחמניה נראית נפלא. גזר אדום שם ובמנה שלך?
שריפת הרוזמרין מתחת לכוס אולד פשן בגטסבי עשתה עלי רושם רב, אם כי באמת לא ניכר טעם העישון בקוקטייל.
הגזר כתום למהדרין, אך משנה את צבעו הודות למרינדה ולעישון. במיס קפלן הוא מעושן שעות רבות, אצלי גרסת הבזק.