בלי שום קשר לחג השבועות הממשמש עלינו לטובה, קבלתי משחר (אק”א שרגא קוביאשי) חריץ גבינת “צ’דר עם גינס”, שרכש בביקורו האחרון בהולנד, בירת אמסטרדם.
הגבינה מיוצרת באירלנד, מולדת הגינס ומזכירה במראה יותר מכל את נקניק הדם הבריטי, black pudding.
מקריאה במרשתת אנו למדים שיש יצרנית אחת של הגבינה הזו ושהיא גם ממציאתה – מריון קאהיל מחוות קאהיל בלימריק, אירלנד (Marion Cahill at Cahill's Farm in Limerick, Ireland). אם יש יצרנים נוספים, הם לא עושים עבודה מספיק טובה בקידום שמם.
עוד מתברר שזו אכן גבינה עם בירה של גינס, אבל גינס המבשלה, לא בירת הסטאוט שאנו כה מחבבים. מבשלת גינס מייצרת גם בירת פורטר שבה משתמשת משפחת קאהיל לייצור הגבינה (ערבוב ידני, לטענתם). לכן שמה הוא איננו “גבינת גינס”, כמו שקוראים לה לרוב, אלא Irish Porter Cheddar.
טעמתי, היא נהדרת, אין לה טעם של בירה, שחר התעצבן.
עוד פרט מעניין בנוגע לגבינה, בכל מקום טורחים לציין שזוהי גבינה צמחונית (!), שכן, בניגוד לגבינות רבות אחרות, היא איננה מיוצרת עם אנזים הגבנה (rennet) שמקורו בקיבת פרות או כבשים. לכל המודאגים, בארץ משתמשים לרוב באנזימים ממקור צמחי בשל ענייני כשרות.
(זה לא בלינצ’ס עם שוקולד)
לקריאה נוספת:
אתר חוות קאהיל. שימו לב למתכון המרק.
טעמתי והיא אכן נהדרת, עדינה ויפת מראה. הבירה ניכרת רק בצבע אך לא בטעם ועל כן היא מעולה גם לילדים
נראה מעולה. אני מדמיין את שני הריחות (גבינה וגינס..) יחד ואכן שילוב טוב ומעניין.
ראיתי אותה פעמים רבות בחנויות בחו"ל, אבל מעולם לא רכשתי אותה. המראה שלה נפלא.
קניתי פעם בבלגיה גבינת בירה שמכינים באחת משבע מבשלות הבירה הטראפיסטית שעדיין קיימות ולא התרשמתי במיוחד.
זו ממש טובה. עשיתי הבוקר לקטנה שלנו חביתה עם הגבינה בפנים, מעניין מה היא תגיד כשתחזור.
"אבאאא! למה שמת לי שוקולד בביצה??"