כשהייתי קטן אהבתי כדורי שוקולד, אבל זה עבר לי כבר בגיל חד ספרתי. בנקודת זמן מטושטשת כלשהי פשוט הבנתי שאני מתעב ביסקוויטים לחים באוכל שלי.
ברם, אולם, בהיותנו ביונייטד קינגדום, אכלתי ברשת Prêt à Manger חטיף שוקולד שהחזיר לי את האמון באותן עוגיות המרגרינה עליהן גדל כל ילד בארץ. באתר הרשת מסופר על “עוגות מקרר” ומצויינים הרכיבים הבאים: crushed digestive biscuits, sultanas and golden syrup topped with chocolate.
את ביסקוויטי דייג'סטיב האנגלים אני לא מכיר, אך נראה שהם נאפים שם כבר די הרבה שנים. מצאתי בסופר חלופה ספרדית דווקא באזור הסכרת, אזור שאני לא מכיר, לשמחתי. מתכונים לעוגות מקרר יש בהמונים ברחבי הווב. מפתיע שדווקא ניסויים לחיקוי של השוֹק-בּר המופלא לא מצאתי בשפע, אז אלתרתי והגעתי לתוצאה דומה למדי למקור, כפי שהוא זכור לי מבירת האימפריה.
Choc Bar
אמל"ח
100 גרם חמאה
150 גרם שוקולד חלב, שבור לקוביות
50 גרם שוקולד מריר, שבור לקוביות
3 כפות סירופ תירס (ניתן למצוא ברוב הסופרים, במקור זה גולדן סירופ)
קורט מלח
⅓ כוס צימוקים
130 גרם ביסקוויטי דייג'סטיב (שליש חבילה בערך)
תו"ל
מתיכים את החמאה, השוקולד, סירופ התירס והמלח בסיר קטן על אש קטנה ותוך ערבוב. אחרי דקות ספורות, כשהכל נמס ואחיד מסירים מהאש ומוסיפים את הצימוקים.
מניחים את הביסקוויטים בתוך מגבת מטבח, סוגרים היטב ומכים עליהם במערוך. המטרה היא לרסק אותם לחתיכות קטנות ולא אחידות, לא לקבל אבקה. באותה מידה, אפשר גם לשבור אותם אחד אחד בידיים.
מערבבים היטב את הביסקוויטים עם תמיסת השוקולד.
מרפדים תבנית בגודל 20×30 ס"מ בנייר אפיה, יוצקים אליה את השוקולד ומשטחים היטב.
מכסים ומכניסים למקרר לכמה שעות.
החטיף האנגלי היה גם מצופה בשוקולד חלב, אבל הגרסה הזו מתוקה מספיק לטעמי. אם תרצו, את חלק מהשוקולד (50 גרם, נניח) אפשר להתיך ולצקת למעלה כציפוי.
זהירות! בשלב הזה, כשה”עוגה” מוכנה, הדבר הגרוע ביותר שאתם יכולים לעשות הוא לחתוך אותה לחתיכות קטנות להגשה, כי מרגע שתעשו כן תמצאו את עצמכם עם חתיכת שוקולד בפה בכל פעם שתפתחו את המקרר. איום ונורא.
אפשר לטבען את זה עוד
הצמחונית כהרגלה, אמרה שזה טעים והציעה שאכין גם חלופה טבעונית. למען האמת, זה היה די פשוט. השוקולד הפך כולו לשוקולד מריר (פרווה) והחמאה הוחלפה בשמן קוקוס. למוצר הסופי יש טעם חזק של קוקוס ועם זאת, הוא טעים מאד. אודה ולא אבוש, הוא טעים לי יותר מהגרסה החלבית.
Choc Bar טבעוני
אמל”ח
½ כוס שמן קוקוס
200 גרם שוקולד מריר פרווה
3 כפות סירופ תירס
קורט מלח
⅓ כוס צימוקים
130 גרם ביסקוויטי דייג'סטיב
תו”ל – זהה לחלבי שלעיל.
זוכרים את הנמלים המפטרלות בבית? הן הצליחו לחדור את הארון (לא בעיה גדולה), את קופסת הביסקוויטים שבארון (אם אתה קטן מספיק זה לא כזה הו-הא) ואת השקית האטומה שעוטפת את הביסקוויטים (מרשים מאד!). למרות הביצוע המושלם, הצלחתי לשכנע אותן לעזוב את הביסקוויטים.
אז מה היה לנו שם?
Choc Bar
אמל"ח
100 גרם חמאה
150 גרם שוקולד חלב, שבור לקוביות
50 גרם שוקולד מריר, שבור לקוביות
3 כפות סירופ תירס (ניתן למצוא ברוב הסופרים, במקור זה גולדן סירופ)
קורט מלח
⅓ כוס צימוקים
130 גרם ביסקוויטי דייג'סטיב (שליש חבילה בערך)
תו"ל
מתיכים את החמאה, השוקולד, סירופ התירס והמלח בסיר קטן על אש קטנה ותוך ערבוב. אחרי דקות ספורות, כשהכל נמס ואחיד מסירים מהאש ומוסיפים את הצימוקים.
מניחים את הביסקוויטים בתוך מגבת מטבח, סוגרים היטב ומכים עליהם במערוך. המטרה היא לרסק אותם לחתיכות קטנות ולא אחידות, לא לקבל אבקה. באותה מידה, אפשר גם לשבור אותם אחד אחד בידיים.
מערבבים היטב את הביסקוויטים עם תמיסת השוקולד.
מרפדים תבנית בגודל 20×30 ס"מ בנייר אפיה, יוצקים אליה את השוקולד ומשטחים היטב.
מכסים ומכניסים למקרר לכמה שעות.
חותכים למלבנים קטנים להגשה. שומרים במקרר.
Choc Bar טבעוני
אמל”ח
½ כוס שמן קוקוס
200 גרם שוקולד מריר פרווה
3 כפות סירופ תירס
קורט מלח
⅓ כוס צימוקים
130 גרם ביסקוויטי דייג'סטיב
תו”ל – זהה לחלבי שלעיל.
אח, איפה היית לפני שלושה ימים? נפלה לידי ביום א' שקית גדולה של ביקוויטים ואת כולה בזבזתי על קפה בעבודה. מה בעצם תפקידו של סירופ התירס באופרציה? אי אפשר להשתמש בממתיק נוזלי אחר?
סירופ התירס תורם למתיקות ובעיקר למרקם, כמו בתבשילים אחרים בהם הוא מופיע. במקור זה גולדן סירופ, שהבריטים אוהבים ושקצת קשה להשיגו בארץ בשנים האחרונות. סירופ תירס זול יחסית, זמין מאד ועושה את העבודה. תחליף נוסף יכול להיות סירופ מייפל, אך טעמו דומיננטי יותר (התירס כמעט אנמי לעומתו) ומחירו מרקיע שחקים.
לא הייתה לי ברירה ושמתי סירופ מייפל כי זה מה שהיה בבית. יצא מצויין ודווקא לא הרגשתי טעם מייפלי בתוצאה הסופית. מה שכן- שמתי בטעות יותר ביסקוויטים ממה שכתבת והיה לי קשה להשטיח את כל העניין, אבל בסוף יצא בסדר גמור.
חלק מהתערובת הכנסתי לתבנית סיליקון של פרלינים בצורת לב, ויצא מקסים!
מעולה. היו עוד ששאלו אותי לגבי המייפל ודעתי הכללית היא I'm fine with it.
שאלו אותי גם לגבי הביסקוויטים האלה. לא בכל הסופרים יש אותם, זה נכון, אבל יש אותם, הם לא יקרים וטעמם הרבה יותר מוצלח מטעמם של הצברים עליהם גדלנו.
ניסיתי לעשות את הגרסה הטבעונית עם שמן קוקוס של green life, שממולא ע"י מסיק עבור אשר שיווק טבע, ואני שמחה לציין שאין שום טעם של קוקוס. יצא מוצלח!