סנדביץ' ספונטני

זה מה שקרה אחרי שאשתי שלחה אותי לקנות קצת סלטים ולחמניות טריות ממאפיה. פשוט לא יכולתי להשתלט על עצמי והכנתי סנדביץ' טעים ביותר.

sandwich (9)

sandwich

בהתחלה מרחתי טחינה…  ואח"כ סלט חצילים עם ירקות.

sandwich (1)

sandwich (2)

 

 

 

 

 

 

 

אח"כ באה הכרובית… 

sandwich (3)

ואח"כ הקציצות… מה, חשבתם שלא יהיה בשר כלשהו?

sandwich (4)

sandwich (6) (אחרי התמונה הוספתי עוד כמה קציצות…)

sandwich (8)

sandwich (10)

אני מתבייש להודיע שבאותו אחר הצהריים לא היו לי בירות בבית.  אין ספק שבקבוק בירה היה מוסיף, גם בתמונה וגם לחיך…

אודות יובל

לבלוג זה הביוגרפיה שלי לא כל כך מעניינת כרגע אבל אני כן יספר על איך בעצם נהייתי חובב אוכל ויין (וכמובן גם הרבה דברים אחרים). את מלוא הקרדיט אני חייב בעצם לבעל הבלוג, שמו עודד. הכל התחיל ביום אביבי בצהרים בזמן הלימודים כאשר התבטל לנו שיעור ולא היה כל כך מה לעשות. עידן, אשר יככב בעוד כמה קטעים במהלך הבלוג, הציע שנעלה למשגב עם לבקר את חברינו החדש בסביבה הטבעית שלו. הריחות היו מופלאים למרות שעכשיו אני לא זוכר ממה היו, אבל כפי שאני מכיר את עודד היום זה בטוח היה לחמניות עם עגבניות מיובשות ובזיליקום או עוגיות שוקולד עם אגוזים וצימוקים. ככל מארח טוב עודד הציע לנו משהו לשתות והוא הציע לנו קפרניות. זאת הייתה קפרניה שאני עדיין לא שוכח, ועל בטן ריקה עשתה למצב רוחי נפלאות. המשכנו הלאה לעוד כמה ליקרים כאשר גם בניהם היה לימונצ'לו אלוהי שעודד עשה במו ידיו, משהו מדהים שסובב לי את הראש עוד יותר וכנראה אחד הליקרים שבדיעבד הפעיל אצלי גם כן את יצר היצירה. באיזשהו שלב גם טעמנו פורט מצוין מאוסטרליה, פורט שעד היום עודד מהלל ורוצה ממנו עוד, עקב כך שכנראה סיימתי לו את הבקבוק בשלוק אחד (הדעות בין הנוכחים עדיין שנויות במחלוקת). מלאים בבצק מעולה ואלכוהול מעולה גם כן, בכל זאת היינו חייבים לחזור וללמוד. בשארית היום נכחתי אבל לא באמת הייתי שם. קפיצה הלאה... על האש ראשון עם החבר'ה היה סטייק עין מהסופר ועוד איזה המבורגר בסגנון אמריקאי. אני חושב אחורה וחושב לעצמי על איך לא הקאתי את הג'נקפוד הזה, אני פשוט עדיין לא מאמין שהקיבה שלי עיכלה את ה"בשר" שאכלנו. לאט לאט המושג "חבר'ה" הצטמצם וככל שבילינו קצת יותר זמן ביחד הארוחות שלנו נעשו מהטובות ביותר, כלומר אין בעצם איך לטעות – בשר מעולה, אלכוהול מצוין וחברה אגדית. גם כאן עודד נכנס לתמונה בתור אחד מהמובילים של השינוי הדרסטי באיכות האוכל שבלסנו. אין ספק בעניין כאשר אני אומר שהכל למדתי מעודד. אני גם יודע שיש עוד הרבה יותר שעוד לא למדתי ממנו. במהלך הזמן כמובן שגם לי צצו כמה רעיונות טובים בקשר לכל סוג של אוכל או כל פתיחה של בקבוק יין, אבל בשביל זה כבר תצטרכו להתעמק בכתוב בבלוג. מילה אחרונה – אזהרה. כאשר אתם קוראים את הבלוג בבקשה לסדר דלי לריר שיטפטף, כי אם אתם תקומו ולא תשימו לב אתם תחליקו ותשברו ת'ראש, וחבל.
פורסם בקטגוריה בשר, סנגביץ', עם התגים . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

6 תגובות בנושא סנדביץ' ספונטני

  1. מאת עודד‏:

    הוצאת קצת לבן מהלחמניה כדי לעשות מקום לקציצות?

  2. מאת יובל‏:

    כמובן, מרחתי עליו טחינה ואכלתי עוד לפני כדי לרפד את הקיבה…

  3. מאת דני‏:

    ספר קצת על הקסיסות. רק בקר או תערובת? שמתי לב שאתה משתמש בפלטת צליה לגז. אתה מרוצה ממנה?

  4. מאת יובל‏:

    דבר ראשון, תודה לחברנו הנאמן על פלטת הצליה, אני מאוד מאוד מרוצה ממנה. אני בעיקר משתמש בה כדי לעשות קציצות כאשר אין לי כח להדליק את המנגל. הקציצות הן התערובת הקבועה של "הצלע האדום". אני יודע שבתערובת יש בשר בקר וגם קצת כבש, ואם אין כבש, אז יש שומן כבש, וכמובן תבלינים. בגלל הקציצות האלה אני בעצם לא מכין תערובת משלי, הן פשוט כל כך מעולות.

  5. מאת יאיר‏:

    וואו
    הרעיון של כרובית בכריך ייבדק בהקדם!
    אני מבין שגם אתה כמוני רועד למראה בשר ולכן התמונות של הקציצות יצאו לא בפוקוס? לגיטימי ומתקבל בהחלט על הדעת 🙂

  6. מאת עודד‏:

    הוא היה רעב.
    כמו שאמר גדי יגיל במערכון צלם החתונות, "על בטן ריקה מצלמים רק ברנטגן!"

השאר תגובה