"חם, חם בטבריה. חם גם בתל אביב… הגוף נדבק לזיעה."
(פיצה עם קלמרי, נקניק וארטישוק עם עגבניות צלויות)
יום שישי בתל אביב זה זמן לא טוב להיות בתל אביב. בייחוד אם פניכם לנמל והדרכים לנמל נחסמו על ידי המשטרה. כמעט ויתרנו, אבל בסוף הצלחנו להערים על נציגי החוק ולהגיע מכיוון אחר. חם ולח זה מזג אויר מושלם בשביל להשתכשך במזרקה שמאחורי האנגר 11. זרמי מים פורצים ממרצפות הרחבה במיקומים שונים ובתזמונים שונים והשמחה לאינדיאניות רבה. בסמוך למיצג המים נמצאת פיצה וולקנו המשותפת לגלידה אייסברג. השמחה לגרגרנים רבה כפליים.
פיצה!
הפיצות דקות, פציחות, מכילות רכיבים טריים ובאופן כללי הן מוצלחות מאד. קראתי באחת הביקורות על הפיצה שאין בה מספיק גבינה. איי בג זה דיפר. מסה אדירה של גבינה היא טעות רווחת שאפיינה את הפיצות בארץ עד לפני כמה שנים, כשהתחילו סוף סוף להגיח פיצות אמת. הגלידות משתנות בין משעממות למצוינות והמבחר כמובן קטן יותר מאשר בסניף המקורי בבן יהודה.
הצמחונית הזמינה את הפיצה המחוננת (מוצרלה, גבינה כחולה, פרושוטו, תאנים ובלסמי מצומצם) – שמחתה נגדעה בעודה באיבה כשקלטה רק כמה דקות לאחר ההזמנה שיש בפיצה פרושוטו ולפרושוטו כידוע יש אבא ואמא, מה שהופך אותו באופן אוטומטי לבלתי ראוי לצמחונים ובכלל זה לצמחוניות. אל דאגה, האינדיאניות ואנכי טיפלנו בנושא והפיצה נותרה צמחונית למהדרות וללא חשש בעלי חיים. הפרושוטו, אגב, היה טעים מאד, אך נפרס עבה מדי לטעמי.
(פרושוטו ובלסמי מצומצם. פרוס עבה מדי.)
עבדכם הזמין פיצה ביאנקה (קלמרי, נקניק דק וארטישוק עם עגבניות צלויות) – שילוב מוצלח מאד של טעמים. הקטנה התלהבה מאד מהקלמרי והגדולה מהנקניק. אח… מה עוד אבקש? יאללה שתתחלנה לשתות בירה ואני את תפקידי כהורה ומחנך סיימתי.
גלידה
מתוך היכרותי עם הצמחונית ועם עצמי ידעתי שאם אני אלך להביא גלידה, תהיה לנו יותר גלידה על השולחן. לכן לקחתי על עצמי את האחריות לגשת אל דוכן הגלידה ולבחור לכולנו. גלידת אייסברג חוגגת עשור ועם או בלי קשר, כבקיץ שעבר החליטו גם השנה המחליטים ברשת לארח שישה שפים ולתת לכל אחד מהם ליצור גלידה לפי טעמו. כמובן שלקחתי שני גביעים עם שלושה מהטעמים בכל אחד ועוד גביע אחד קטן עם גלידת שוקולד מריר לגדולה. השוקולד היתה טעימה, אך הגדולה מצידה העדיפה את הגלידות של השפים.
חיים כהן יצר גלידת קפה שחור עם הל וסילאן. נהדרת. שילוב הטעמים מושלם. כל הכבוד, חיים, כל הכבוד.
אייל שני, יקיר הבלוג, יצר כצפוי גלידה עם עגבניות. ולפני שתתחילו להלעיז, מדובר בגלידה מעולה! אלו לא עגבניות טריות, אלא ריבת עגבניות. ריבה מתוקה וטעימה לכל דבר. השילוב עם שמנת משובח.
גלידת מסקרפונה עם פיסטוק מקורמל, בהרט ומי ורדים של רונן סקינזיס (שטרם הכירונו) טלטלה את לבי ושבתה את חושיי. אני משוגע על מי ורדים.
אביב משה יצר גלידת עוגת פרג ושמרים* עם קרם פטיסייר שלא עשתה עלי רושם מיוחד. וגם גלידת הוניל ודבש לוונדר של ישראל אהרוני לא ריגשה אותי, עם כל אהבתי ללוונדר. הלוונדר היה לי חלש מדי. אייל לביא, שאני מעריך ומוקיר את יכולותיו המופלאות עם דגים ופירות ים, יצר גלידת שמנת פירות יער, נוגטין ומרנג שהיתה לי אפעס טיפה אנמית.
* כמה מילים על "גלידת עוגת משהו": בעבר חשבתי שכשעושים גלידה בטעם עוגה, פשוט לוקחים את נותני הטעם של העוגה ומערבבים בגלידה. אבל באחד מהביקורים שלי אצל שייקה, כשהגעתי הוא בדיוק הוציא מהתנור תבנית חמה עם עוגת דבש ריחנית. הוא הוציא אותה בעדינות מהתבנית, בחן אותה, בצע איזו פינה לטעימה, נתן לי לטעום ואז, מעל קערה גדולה פירק לעוגה את הצורה של האמא'שלה. את הגופה העביר אל מכונת הגלידה ויצר גלידת עוגת דבש מדהימה. אז ככה עושים את זה.
Beer
אכול אכלנו כדבעי, יבוש התייבשנו ממי המזרקה והכלור האיכותי שבהם ועשינו פעמינו אל עבר שוק האיכרים המתקיים בימי שישי בנמל. צפוף השוק, אך איננו מרווח. טעימות לרוב בו ואחרי סיבוב-שניים בשוק חסכתם ארוחת צהרים. שמחתי לפגוש שוב את הבעלים של מבשלת Dancing Camel וכעבור פחות מ-3 דקות מאז כניסתנו אל השוק כבר החזקתי חצי ליטר של American Pale Ale צוננת. הבירות שלו נהדרות והוא איש חביב שכיף לשוחח אתו. בפעם הקודמת שביקרנו בשוק הזה היו החבר'ה של בירה מלכה, שגם הם עושים כבוד לבירה ישראלית. עוד רכשנו ליומולדת של סבא קופסא עם גרגרי תורמוס מבושלים ומרשמלו סגול תוצרת בית, שעושה דודה חביבה מפרדס חנה.
שווה להגיע, יש עוד דברים מעניינים בשוק. החניה בנמל תל אביב ובגני התערוכה הישנים עולה כסף, אבל במרחק 5 דקות הליכה יש את חניון רידינג החינמי.
חזרנו הביתה עייפים, לחים, אך רעבים.
יש לי הצעות לכמה טעמי גלידה, אם מישהו מוכן להסתכן:
גלידת ביסק סרטנים (מכוון לאייל לביא), גלידת סחוג/פלפל צ'ומה/עריסה, גלידת סלמון עם עירית, גלידת חצילים, גלידת דיו של קלמרי (שחורה!!), גלידת טפנד (זיתים, אנשובי וצלפים), גלידת פלאפל.
הגלידה לא חייבת להיות מתוקה, אבל עם מרקם גלידתי ובשילוב נכון במנה עיקרית, או מיד אחרי.
גלידת בטטה. אבל כבר יש כזו, בגלידה ברחוב בוגרשוב בתל אביב, שכחתי את שמה כרגע אבל אחותי הביאה אותי לשם, אחלה מקום, מעוצב גם יפה.