לפעמים בנסיעות לחו"ל יש מקומות שנוטים לחזור אליהם שוב ושוב, למרות שלכאורה ביקור אחד אמור למצות אותם. בברלין – עיר קטנה ונידחת בצפון-מרכז אירופה, שהפכה בשנים האחרונות ליעד תיירות פופולרי לישראלים – יש מקום כזה. קוראים לו KaDeWe או בתרגום לארמית "בית הכלבו של המערב". זהו הכלבו השני בגודלו באירופה, אחרי "הרודס" הלונדוני והוא נפתח ב-1907. במשך השנים היו לו עליות ומורדות בהתאם להתפתחויות ההיסטוריה הגרמנית במאה ה-20. במהלך מלה"ע השניה, למשל, התרסק לתוכו לילה בהיר אחד מפציץ בריטי וחלק גדול מהבניין נחרב. הוא שוקם במהלך שנות ה-50 והפך סמל ל"פלא הכלכלי" של מערב-גרמניה.
בניגוד לבתי כלבו אחרים בברלין – ויש הרבה כאלה – כאן מוצאים לא רק מגוון רחב של מוצרים, אלא גם מותגים יוקרתיים ביותר. חובבי הקניות יוכלו לבלות בו מספר ימים מהנים מאוד, אבל זהו בלוג אוכל ולא בלוג קניות, לכן בבואנו בשעריו נעלה מיד במעלית או במדרגות הנעות לקומה השישית, הידועה גם בשם Feinschmeckeretage, וביידיש "קומת הפיינשמעקרים". מדובר בקומה המוקדשת כולה לאוכל ולשתיה. לקומה שטח כולל של 7,000 מ"ר ומוצעים בה למכירה כ-34,000 מוצרים. בסביבות 500 עובדים מאיישים את הקומה ואת התשתיות שמאחוריה, כולל מאפיה וקונדיטוריה איכותית. בין המחלקות השונות מפוזרים כ-30 פינות אכילה, שכל אחת מהן מגישה אוכל מסוג מסויים. פינת האכילה המפורסמת ביותר הוא בר האויסטרים שליד מחלקת פירות הים. בקומה ישנם בסה"כ יותר מאלף מקומות ישיבה – נתון שהופךאותה למסעדה הגדולה ביותר בברלין.
לחובבי האוכל הרציניים רצוי לשריין לפחות שני חצאי ימים במקום. לשונאי הצפיפות לא מומלץ להגיע בשבת, בשבוע שלפני חג המולד או שלפני ראש השנה האזרחית, יען כי מדובר ביעד פופולארי. לפני ההגעה לקומה השישית מומלץ לקחת נשימה עמוקה ולעשות תרגילי הרפיה.
למרבה הפלא, לצד מוצרים מובחרים, ניתן למצוא במקום גם מוצרים שניתן לרכוש בסופר השכונתי (של ברלין), ואפילו מוצרים קפואים, אבל אנחנו הרי לא עשינו את כל הדרך בשביל זה.
הרעיון הוא שבכל מחלקה מציעים מגוון עצום של כל דבר. במחלקת העופות, למשל, מציעים את כל סוגי בעלי הכנף, כולל פסיונים, ברווזי בר, תרנגולי בר, שלווים וארנבות (הסוג עם הכנפיים כמובן). למי שמגיע לשם, מומלץ לפנות בסוף הדוכן שמאלה ולהציץ בויטרינה של בשר הציד. הרבה כסף הוצאתי בויטרינה הזאת.
הויטרינה שרוששה אותי
אחת המחלקות המרשימות ביותר היא מחלקת מוצרי הבשר, בו נעשית חלוקה תחילה ע"פ מדינות, ואז בחלק של גרמניה חלוקה לפי מחוזותיה. כלומר, לכל מדינה ולכל מחוז יש דוכן משלה. נוסף לכך, ישנה ויטרינה מיוחדת לנקניקיות, למרות שניתן למצוא נקניקיות רבות גם בדוכנים האחרים. שמועות מרושעות אומרות שיש במחלקה יותר מ-1,200 סוגי נקניקים, שינקנים, ושאר ירקות.
מראה כללי של מחלקת מוצרי הבשר
ויטרינה מדגמית: מוצרים ממחוז שלזוויג-הולשטיין
דגים מלוחים
מחלקת השוקולד
מחלקת הדגים ופירות הים מציעה מבחר נאה מאוד, למרות שפעמיים לא הצלחתי להשיג שם מולים טריים. במחלקה ישנה ויטרינה שלמה של דגים מעושנים מסוגים שונים.
חובבי השוקולד יבלו יפה במחלקת השוקולדים הענקית הנמצאת במרכז הקומה. קשה מאוד לצאת מהמחלקה הזאת בידיים ריקות. מאוד מאוד קשה.
אחד המקומות החביבים הוא דוכן הקפה הקטן המוצב בקצה ויטרינה גדולה של עוגות. קשה לבחור שם עוגה אחת ולכן צריכים לקחת לפחות שתיים.
ויטרינות הלחמים והמאפים מהוות מוזיאון קטן בפני עצמו. זה המקום להצטייד בלחם מעניין או אולי במבחר לחמניות, שהן התמחות גרמנית ידועה.
לחם לבן ולחם שחור, זה כל מה שיש כאן
יינות מאחורי הזכוכית. מימין למעלה בקבוק מלא במי ים – כנראה
גבינות צאן צרפתיות
יין. יש, הרבה, אפילו קצת מישראל. ישנו גם אולם עם מבחר מכובד מאוד של משקאות אלכוהוליים אחרים. כאן אפשר למצוא למשל את הליקר הנדיר Danziger Goldwasser שבתוכו שבבי זהב. במחלקה זו ישנו עובד ותיק ו"עליז" מאוד, אשר יודע הרבה מאוד על יין. כדאי ורצוי להיוועץ בו אם מחפשים משהו מיוחד.
לחובבי השמפניה מומלץ לבקר בבר השמפניה. אפשר לשתות שם שמפניה עם שמנה וסלתה (?) של ברלין.
אל למומחים להחמיץ את חדר הזכוכית הנעול, בו מאוחסנים מיטב היינות. עד לפני כשנה היה בו בקבוק שמפניה שחולץ מאוניה בריטית שטובעה ב-1916 ע"י צוללת גרמנית. מחירו היה עגול: 4,500 אירו ולדעתי רובו היה מלא במי ים מעודנים.
בשלב זה הבנו את הפרינציפ ונהיינו רעבים. לרעב קטן מומלץ בר האויסטרים עם האויסטרים המובחרים והיינות המותאמים במיוחד. לרעב גדול מתאים מאוד דוכן הדגים ופירות הים הסמוך. מי שרוצה לחגוג על מנות בנוסח השף מוזמן להגיע לכיכר המסעדות שבמרכז הקומה. שם מגישים מנות צרפתיות שונות ע"פ מתכונים של פול בוקוז. דוכני אכילה נוספים מציעים אנטיפסטי, אוכל אסייתי, בר סלטים (בהה…), מאכלי תפו"א, נקניקיות ועוד.
פה אוכלים דגים ופירות ים
רעיון יפה למתנה: נקניקיות. הלבנות השמנמנות מומלצות לסמל
עוד רעיון יפה למתנה: כבדי אווז
הגרסא הגרמנית להאגיס: Saumagen (משמאל). שימו לב למוצר הימני
אז מה לקנות? שאלה קשה. כפי שניתן לנחש, המחירים במקום גבוהים. הם אמנם לא גבוהים עד כדי הגבלת הקליינטורה לעשירי תבל – כפי שקורה ב"פושון" או ב"הרודס" – אבל עדיין לא זול. לכן כדאי להתמקד בדברים שאי אפשר למצוא במקומות אחרים. אם יש לכם היכן לבשל בברלין, זהו למשל המקום לקנות דגים מעניינים, כמו זאב המים הנפלא, או בשר ציד משובח. דוגמה נוספת הוא ירק שורש הנקרא Teltower Rübchen, שהוא מין לפת בעלת טעם עדין ביותר. קה.דה.ווה. הוא המקום היחיד בברלין שבו מצאתי אותו (וחיפשתי), למרות שמגדלים אותו בשולי העיר.
במחלקת הבשר אפשר לקנות מוצרים נדירים, כמו נקניקיות דם מעושנות מהיער השחור (מוכר למישהו?), נקניקים מבשר ציד וכיו"ב. גם מחלקת הגבינות הענקית תספק את הסחורה. בכל מקרה, בדיוק כמו ב"טיב טעם" (להלן, "הסבייטים"), גם כאן יש מבצעים רבים שיעשו טוב לתקציב הקניות שלכם.
ולסיום אזהרה: בקומה השביעית ישנה קפיטריה ענקית ומעוצבת. אנשים רבים וטובים עושים את השטות והולכים לאכול שם. אמנם יש משם נוף יפה של ברלין והארכיטקטורה מעניינת, אבל העסק האמיתי נמצא בקומה שמתחת.
קישורים מועילים:
http://www.kadewe.de/en/shops-stops/gourmet-floor/
http://www.bento.com/phgal-kadewe.html
יעלה לי ביוקר הסיפור הזה, איך אפשר שלא אחרי תאורים משכנעים כאלו. אחלה כתבה דני.
תודה רבה. אתה מתכוון לנסוע בקרוב לברלין? אם כן, אני אעלה פוסט קטן עם המלצות קולינריות לברלין.