האספרגוס הלבן שבתמונה הוא יליד הארץ (מושב עין יהב בערבה) ונרכש בסופר הרחוק ממקום מגוריי.
כמצוות הד"ר, בישלתי אותם כאגודה והגשתי לצמחונית עם שמנ"ז (מטעמי טבעונות מתפרצת), לימון ופטרוזיליה ולי עם החמאה האירית הנפלאה. עשינו פיקניק שפרגל על הרצפה בסלון ושתינו גוורצטרמינר מסדרת ירדן של יקב רמה"ג.
גליון מספר 13, 2.1.52
החלב וגלגוליו. מהי לבניה והאם זהה היא ללבן? איך הופכים חלב לגבינה, חמאה ולבן? למה משמשת הקיבה הרביעית של העגל? למה יש חורים בגבינה השויצרית? מהו פסטור?
גבירותי ורבותי, מהפך! יש לנו פה הסלמת מדרגה. מבקושי 2 אזכורים, מצאתי בכרך ב’ של הארץ שלנו 20 התייחסויות לאוכל (שתיים מהן פספסתי בסריקה). הכרך נפתח בגליון הראשון ב-11.10.51, שעלה 90 פרוטות, ומסתיים בגליון ה-50 ב-17.9.52 בעלות 120 פר’.
גליון מספר 4, 31.10.51
לא סבלו מהרעלת קיבה, אבל מתו צעירים.
והרי החדשות הטובות: חוץ מבמסעדות בעלות כוכבי מישלן, עליהן דיווחתי בפוסטים הקודמים, אפשר לאכול בברלין אוכל נהדר בזול ובאופן לא פורמלי. שני שווקים מקורים מתעוררים מספקים לא רק מקומות טובים לאכול בהם, אלא גם אפשרות לקניות מעניינות, להתבוננות בארכיטקטורה מעניינת ולשתיית בירה ביתית.
השבוע קיבלתי את התצלום הנ"ל מנכר אשכנז. זהו האות לפתיחתה הרשמית של עונת האספרגוס הלבן החביב עלינו באירופה. הכיתוב הגרמני אומר: "האספרגוס הגרמני הראשון הגיע!". שולחת התצלום דיווחה כי המחירים עדיין בשמיים, אבל הדבר האמיתי, אשר מגיע מגידול מקומי ולא ממקומות כמו יוון, רחמנא לצלן, נמצא בדוכנים. לכל חובבי הלבן המופלא הזה מומלץ להציץ שוב בטרילוגית השפרגל של שפונדרה:
