האינדיאנית הקטנה לא היתה מרוצה מארוחת הערב שלה, אז אבא אמר שיתקן. האם תוכלו, ילדים, לנחש מה היה בכוס שבמיקרו?
(מי דביל?)
האינדיאנית הקטנה לא היתה מרוצה מארוחת הערב שלה, אז אבא אמר שיתקן. האם תוכלו, ילדים, לנחש מה היה בכוס שבמיקרו?
(מי דביל?)
בעת האחרונה הצלחתי להשיל ממסתי כ-15 קילוגרמים, שהיוו 16.67% מהסך של הרמ"ח. איך הצלחתי? התשובה לכך פשוטה, אכלתי פחות. התשובה המורכבת יותר היא: אכלתי פחות מכמה שרציתי באמת. כי עם להציב לעצמי גבולות אין לי בעיה, אני אוהב גבולות. אני אוהב את המהירות שבה הם מתרחקים ממני כשאני חוצה אותם. אז בעודי לועס דאגתי להזכיר לעצמי כי בדיוק עכשיו זה זמן טוב להרגע. תזכורת, זה. טעים? יופי, אבל לא צריך למלא שוב את הצלחת. במלים אחרות, התמדתי במתודה של אורי ירמיאס (אק"א אורי בורי), שיטת א"ח, כלומר "אכול חצי". אז התחלתי לאכול לא כמה שבא לי, אלא עד שהרגשתי מלא ואז הפסקתי. יש משפט יפה בערבית: "אלעין ג'וענה ואלבטן שובענה", דהיינו העין רעבה והבטן שבעה. צריך להקשיב יותר לבטן ופחות לעין. ליקטתי מספר עצות שעוזרות לי להדק את החגורה*.
(התמונה לקוחה מאתר חברת Canon)
בשבוע שעבר בימים שלישי עד חמישי התקיים פסטיבל היין בתל אביב. הפסטיבל מתקיים זו כבר השנה השנייה במוזיאון ארץ ישראל.
מתוך חיבתי הגדולה לעולם היין, חיכיתי זמן רב לאירוע זה ושמחתי לקבל הזמנה ממשרד היח”צ…
הגעתי למוזיאון בשעה שמונה ולהפתעתי לא היה עמוס. במהלך הערב הגיעו עוד ועוד אורחים ולמרות שהיה קצת צפוף בדוכנים, האווירה הכללית נשארה מרווחת ונוחה. דווקא התכוננתי להידחק ולפלס דרכי אל הדוכנים, אבל בסך הכל היה מספיק מקום לכולם.
נמל יפו. אני אוהב את המקום הזה. אני חייב להודות שאני אוהב אותו יותר מאחיו הצפוני (במלעל). הוא פחות צפוף, יש בו אווירה נעימה יותר ויש לו קצוות גסים וחביבים. יש בו כמובן את חנות הבירה המקומית הנפלאה BeerMarket. בביקורי הקודמים בשוק של נמל יפו הצצתי בסקרנות במסעדת "קלימרה", אשר ממוקמת במקום מוצנע יחסית למפעלי האוכל הגדולים של חזית הנמל. ידעתי שהיא קיבלה ביקורות לא רעות והעיצוב שלה נראה לי מושך. היות וקיבלנו הזמנה לבקר במקום מיחצ"ן המסעדה, שמחתי ליטול על עצמי את המשימה הקשה.
אם אספר לכם שאזור התעשיה עמק חפר הוא מקום בילוי שוקק חיים בערב ושאין שם חניה מרוב בליינים, היו סמוכים ובטוחים שאני משקר. שקט שם מאד בלילות, אין כמעט תנועת רכבים, אין עסקים פעילים והחניה חופשית מקיר לקיר. לפני זמן לא רב נפתח שם, בסמוך ליקב רקנאטי, פאב מעניין מאד עם תפיסה שונה ורעננה. קיבוץ 20, שהוקם על ידי שני חברי קיבוץ מענית וחבר כפר יונה, מציע מבחר נח של בירות מהחבית, מקומות ישיבה רבים ומרווחים, אוכל פאבים סטנדרטי ולא מתיימר ושרות אדיב. אך חשוב לא פחות מכל אלה, המחיר השפוי מאד. כל כך שפוי שהוא כמעט "לא שפוי" בימינו טרופי הגזרות ובאווירת המסים הכללית. מיד נגיע לכך.
(התמונה מעמוד הפייסבוק של המקום)