בשבוע שעבר בימים שלישי עד חמישי התקיים פסטיבל היין בתל אביב. הפסטיבל מתקיים זו כבר השנה השנייה במוזיאון ארץ ישראל.
מתוך חיבתי הגדולה לעולם היין, חיכיתי זמן רב לאירוע זה ושמחתי לקבל הזמנה ממשרד היח”צ…
הגעתי למוזיאון בשעה שמונה ולהפתעתי לא היה עמוס. במהלך הערב הגיעו עוד ועוד אורחים ולמרות שהיה קצת צפוף בדוכנים, האווירה הכללית נשארה מרווחת ונוחה. דווקא התכוננתי להידחק ולפלס דרכי אל הדוכנים, אבל בסך הכל היה מספיק מקום לכולם.
נמל יפו. אני אוהב את המקום הזה. אני חייב להודות שאני אוהב אותו יותר מאחיו הצפוני (במלעל). הוא פחות צפוף, יש בו אווירה נעימה יותר ויש לו קצוות גסים וחביבים. יש בו כמובן את חנות הבירה המקומית הנפלאה BeerMarket. בביקורי הקודמים בשוק של נמל יפו הצצתי בסקרנות במסעדת "קלימרה", אשר ממוקמת במקום מוצנע יחסית למפעלי האוכל הגדולים של חזית הנמל. ידעתי שהיא קיבלה ביקורות לא רעות והעיצוב שלה נראה לי מושך. היות וקיבלנו הזמנה לבקר במקום מיחצ"ן המסעדה, שמחתי ליטול על עצמי את המשימה הקשה.
אם אספר לכם שאזור התעשיה עמק חפר הוא מקום בילוי שוקק חיים בערב ושאין שם חניה מרוב בליינים, היו סמוכים ובטוחים שאני משקר. שקט שם מאד בלילות, אין כמעט תנועת רכבים, אין עסקים פעילים והחניה חופשית מקיר לקיר. לפני זמן לא רב נפתח שם, בסמוך ליקב רקנאטי, פאב מעניין מאד עם תפיסה שונה ורעננה. קיבוץ 20, שהוקם על ידי שני חברי קיבוץ מענית וחבר כפר יונה, מציע מבחר נח של בירות מהחבית, מקומות ישיבה רבים ומרווחים, אוכל פאבים סטנדרטי ולא מתיימר ושרות אדיב. אך חשוב לא פחות מכל אלה, המחיר השפוי מאד. כל כך שפוי שהוא כמעט "לא שפוי" בימינו טרופי הגזרות ובאווירת המסים הכללית. מיד נגיע לכך.
(התמונה מעמוד הפייסבוק של המקום)
או במלים אחרות, כפי שניסחו את זה יפה ב”למות קשה 2”: How can the same shit happen to the same guy twice? בפעם הקודמת היתה זו עוגת תפוחים ואילו הפעם גם.
הצמחונית הגתה את הרעיון בפרץ טבעונות לרגל חגיגת שבועות במושב ואני המבצע. הפעם, במקום קמח חומוס השתמשתי בעמילן טפיוקה ובמקום בננות ריסקתי תפוח. כל הפרחים ועשבי התבלין מהגינה, כולל פרחי חוטמית וקורנית.
את פרויקט המחקר מהפעם הקודמת יכולים חוקרי השבוע להציג בגן עם אחד ההורים באמצעות הפעלה קצרה. חשבתי שנכין יחד טורט מהיר עם תותים ונאפה, או שנכין קצפת סגולה, אבל אז נזכרתי בשיחה שהיתה לי פעם עם הגננת לאחר אסיפת ההורים הראשונה, בה הציגה את עצמה ובין היתר סיפרה שהיא ילידת ברזיל. ניגשתי אליה והבעתי בפניה את אכזבתי המרה מכך שלא הוגשו להורים קאיפיריניות במהלך הערב.
עוד אני חוכך מה נכין, השיבה לי גננתנו על המייל בו שאלתי מתי המפגש והאם מותר לילדים לשתות אלכוהול במהלכו: "הי עודד, ברור שהם יכולים לשתות אלכוהול וגם הצוות. קיפיריניה הכי הולך אצלנו בגן…". היא זכרה את השיחה ההיא… מצוין! ירדתי מרעיון העוגה ועברתי למשקה. כדי שיהיה מעניין, חשבתי להוסיף לו נענע וג'ינג'ר ושהאלכוהול שלנו יהיה סודה, מה שאומר שהוא הפך להיות מוחיטו. לא נורא, לא קרה כלום. חוץ מזה, קיבלתי אישור מברזיליה.
