בשבוע שעבר בימים שלישי עד חמישי התקיים פסטיבל היין בתל אביב. הפסטיבל מתקיים זו כבר השנה השנייה במוזיאון ארץ ישראל.
מתוך חיבתי הגדולה לעולם היין, חיכיתי זמן רב לאירוע זה ושמחתי לקבל הזמנה ממשרד היח”צ…
הגעתי למוזיאון בשעה שמונה ולהפתעתי לא היה עמוס. במהלך הערב הגיעו עוד ועוד אורחים ולמרות שהיה קצת צפוף בדוכנים, האווירה הכללית נשארה מרווחת ונוחה. דווקא התכוננתי להידחק ולפלס דרכי אל הדוכנים, אבל בסך הכל היה מספיק מקום לכולם.
היו שני מתחמים נפרדים באירוע, כאשר מעבר ליין ואלכוהול, בכל אחד היו דוכנים שונים. במתחם אחד היו שוקולד, שמן זית וגבינות, ובמתחם השני היו לחמניות עם בשר וכלי מטבח. אחרי קצת יין, אחותי רכשה צלחת גבינות מדוכן יעקבס וישבנו עם כל שאר האורחים על הדשא מול הבמה. על הבמה ניגנה להקת חיפושיות הכפר, אשר עיבדה את מיטב להיטי החיפושיות לסגנונות המוסיקה השונים. לקראת היציאה מהאירוע הייתה גם חנות בה היה אפשר לרכוש את כל היינות והמוצרים האחרים שהציגו באירוע.
טוב, לשם מה בעצם הגעתי לאירוע, לטעום יין? אכן, למרות שאני תמיד מוצא את עצמי שותה אותו ולא רק טועם…
התחלתי עם הדוכן של יקב דלתון, שם הציגו את סדרת "עלמה". טעמתי שני יינות מהסדרה – עלמה קברנה מרלו 2010 וגם עלמה 2010 SMV. בעלמה קברנה מרלו יש שלושה זני ענבים – קברנה סוביניון, מרלו וקברנה פרנק. צבעו סגול, עם ארומה של פטל, דובדבן, מעט אלון וריבת תות שדה. טעמיו כללו דובדבן, פטל, אלון, מעט שוקולד מריר עם גוף בינוני וסיומת חלקה ונעימה אבל מעט אנמית. ה-SMV הוא יין ממסך של שלושה זנים גם כן – שיראז, מורודר וויונייה. ליין צבע בורדו סגול, עם ארומה של סגליות, קרם, אלון, פלפל שחור ודובדבן. ליין טעמים של דובדבן, פלפל שחור ואלון שרוף, עם גוף מלא וסיומת מעט חמוצה ואלונית.
המשכתי לדוכן יקב בן חיים. טעמתי שני יינות מסדרת Tradition (מסורת) – מרלו 2009 וקברנה סוביניון 2009. למרלו צבע בורדו סגול עם ארומה של דובדבן חמוץ, שזיף ומעט אלון. טעמיו כללו דובדבן ואלון קשה, עם גוף בינוני וסיומת מאוד יבשה. לקברנה צבע בורדו עם ארומה של שזיף, דובדבן, אלון ותבלינים. ליין טעמים של אלון ודובדבן עם גוף בינוני וסיומת חמוצה.
שמעתי על יקב הר ברכה כבר כמה פעמים ומאוד שמחתי שלבסוף יצא לי לטעום את יינותיהם, או לפחות יין אחד. כאן טעמתי את הפטיט סירה 2011. צבע היין בורדו כהה, עם ארומה של דובדבן, פטל, חמאה ומעט אלון. טעמיו כללו דובדבן, אלון, פטל ופלפל שחור, עם גוף מלא וסיומת דובדבנית וחלקה. יין נהדר. אין ספק שטרנד היין הישראלי האחרון הוציא כמה הפתעות.
מבחינתי הפתעת הערב בעולם היין הקטן שלנו הוא יקב הר אדר. השותפים והייננים הם ירון ודוד. הם הקימו את היקב בישוב הר אדר בשנת 2006. הם מייצרים יינות מזנים אדומים בלבד. בדוכן פגשתי את דוד אשר הסביר קצת על היקב והיינות, איש מאוד נחמד. טעמתי את הקברנה סוביניון 2010 אשר שהה 18 חודשים בחביות אלון צרפתיות. ביין יש גם 7% פטיט ורדו. ליין צבע בורדו, עם ארומה של אלון, דובדבן, שזיף קשה ומעט תבלינים. ליין טעמים של דובדבן, אלון, שזיף ומעט פלפל שחור, עם גוף מלא וסיומת פלפלית וחלקה. יין מצוין, במיוחד ה"פלפליות" הזו בסוף הלגימה, משהו חדש. בנוסף גם טעמתי את ה- CSM 2010. זהו יין ממסך מקברנה סוביניון, סירה ומרלו, אשר שהו 14 חודשים בחביות אלון צרפתיות. ליין צבע בורדו סגול עם ארומה של שזיף, דובדבן עדין ומעט אלון. טעמיו כללו דובדבן, שזיף, אלון ומעט שוקולד, עם גוף מלא וסיומת כובשת חזקה ואלגנטית. היין התגלגל למטה בתוך הגרון בצורה מאוד חלקה ונעימה אבל עדיין עם טעם לעוד. יין ממש מעולה. אמרתי לדוד שבהזדמנות אתקשר אליו על מנת לבצע הזמנה של כמה בקבוקים.
בערב זה הייתה טמונה לי עוד הפתעה – Buster's Cider . דני ומתיו נילסון כבר (ועדיין) מייצרים בירה ולאחרונה נכנסו לעולם הסיידר, כן, סיידר אלכוהולי. התאים לי מאוד לטעום משהו מתוק וצונן בערב זה. משפחת נילסון מייצרת שני סוגים של סיידר. האחד הוא מתוק, עם 4.8% אלכוהול, והשני יבש עם 6.7% אלכוהול. שני הסיידרים ממש מעולים. אני אהבתי יותר את המתוק אבל גם התחברתי ליבש. אין ספק שגם אעשה מאמץ לקנות גם כמה בקבוקים של הסיידר בהזדמנות.
אחרי הסיידר כבר הרגשתי את סוף הערב. לא שמתי לב אבל 3 שעות עברו להן בצ'יק…
לחיים!
