בעת האחרונה הצלחתי להשיל ממסתי כ-15 קילוגרמים, שהיוו 16.67% מהסך של הרמ"ח. איך הצלחתי? התשובה לכך פשוטה, אכלתי פחות. התשובה המורכבת יותר היא: אכלתי פחות מכמה שרציתי באמת. כי עם להציב לעצמי גבולות אין לי בעיה, אני אוהב גבולות. אני אוהב את המהירות שבה הם מתרחקים ממני כשאני חוצה אותם. אז בעודי לועס דאגתי להזכיר לעצמי כי בדיוק עכשיו זה זמן טוב להרגע. תזכורת, זה. טעים? יופי, אבל לא צריך למלא שוב את הצלחת. במלים אחרות, התמדתי במתודה של אורי ירמיאס (אק"א אורי בורי), שיטת א"ח, כלומר "אכול חצי". אז התחלתי לאכול לא כמה שבא לי, אלא עד שהרגשתי מלא ואז הפסקתי. יש משפט יפה בערבית: "אלעין ג'וענה ואלבטן שובענה", דהיינו העין רעבה והבטן שבעה. צריך להקשיב יותר לבטן ופחות לעין. ליקטתי מספר עצות שעוזרות לי להדק את החגורה*.
(התמונה לקוחה מאתר חברת Canon)
