יש לי הרבה מחשבות על תפוחי אדמה (pomme de terre). תפ"א הוא אחד מהירקות הבודדים שכשהוא מוכן כראוי אני יכול לאכול ממנו עוד ועוד. אפוי, מבושל, מטוגן, מעוך, שלם, חתוך, מעורבב, מגורר, מממ… עם או בלי קליפה? אני שומע אתכם בוכים, ברור שעם, אבל תלוי בהקשר. מרק וניוקי, למשל, יהיו פחות מוצלחים עם קליפה. אני אוהב תפ"א בצורות רבות ולא אספר על כולן בבת אחת. הפעם בחרתי דווקא בגילוי האחרון שלי – תפוצ'יפס בבית ב-10 דקות. לא עליתי על הרעיון בעצמי, אני חושב על המוצר הסופי כבר זמן מה ורק לאחרונה דגתי את הרעיון הזה במרשתת והתחלתי משתעשע בפוטנציאל הגלום בו.
למקרה שהשם תפוצ'יפס מעוגן תחת חוק זכויות יוצרים, אז זה בכלל לא תפוצ'יפס, זה תפ"אצ'יפס, או תפוצ'ימס, שזה אותו דבר רק יותר זול ופחות לא בריא (במקום לטגן לו את הצורה אני מקפיץ לו את המולקלות).
