בשבוע הבא, בימים שלישי ורביעי, תערך בהיכל התרבות בתל אביב תערוכת היין, סומלייה 2014, שמפיק דרך קבע סטודיו בן עמי.
יין, גבינות, שיחות מרתקות על יין וחניה מאתגרת – אנחנו נהיה שם!
לפרטים נוספים על התערוכה הכנסו לאתר.
שימו לב, התערוכה אינה פתוחה לקהל הרחב והיא מיועדת לקהל המקצועי בלבד.
ואלו רשמינו מהתערוכה ב-2011 – https://shpondra-7sfiw1eob4.live-website.com/2011/11/sommelier-2011/
כשאני מגיע אל שוק מחנה יהודה עם אנשים, אני המוביל. שנים של שוטטות בסמטאות השוק וכן מעקב קרוב אחר ההתפתחויות שאירעו בו בשנים האחרונות העניקו לי תואר ראשון בשוקולוגיה. מכאן התחילה בעצם סדרת יומני מחניודה. בפוסט הזה האבולוציה התהפכה: המוביל הפך למובל.
גילוי נאות: הסיור בשוק אליו הוזמנתי נערך בחסות חברת שטראוס לרגל השקת מוצר חדש שתכף נעסוק בו, או ליתר דיוק, בדרך המעניינת בה בחרו לשווקו. האירוע נדחה בשבוע בגלל אירועי השלג, וטוב שכך, כי התברר שגם בימים שאחרי הסופה השוק לא עבד בעוצמה מלאה בגלל הנזקים הכבדים שגרם הלבן הזה. הייתי היחיד שהגיע לסיור מתוך ירושלים וכך, בשעה שחיכיתי לקבוצה שהגיעה בהסעה מאורגנת מן המרכז, שוטטתי לי להנאתי בשוק כמו תייר.
(Source: Wikipedia)
הפעם אנחנו מתכבדים לארח בבלוג הנכבד את פטריציה, איטלקיה אמיתית מנאפולי, אשר מתגוררת כרגע בעיר קארארה שבטוסקנה. מספרים על פטריציה שהיא מסוגלת לבשל כששתי ידיה, עיניה ורגליה קשורות מאחורי הגב. כששמעתי היכן היא מתגוררת כרגע נזכרתי בשינקן המיוחד של העיר קרארה וביקשתי ממנה לכתוב עליו משהו.
דני.
When you look at the Apuane Alps on the North-tirreanean coast of Italy, it is impossible not to be impressed by the „whiteness“ which surrounds you. One might think to see a by-snow-fully covered mountain chain, but you are actually close to one of the richest marble source in the world, the city of Carrara. Everybody can imagine how much marble influences the construction and interior design industry, but that it also contributed to developing a fine and special pork product might be surprising.
סופת השלג האחרונה לא רק הכניסה את עיר הבירה למצור נוסף בהיסטוריה הארוכה שלה, אלא העניקה גם משמעות חדשה למונח החביב עלי, "מאכלי מצור". בניגוד למצורים הקודמים, הפעם דווקא אכלנו מצוין.
האתרעות המתרבות בתחילת השבוע על שלג מתקרב גרמו לי לנצל עניינים במרכז ירושלים כדי ללכת בערב לשוק ולהצטייד היטב לסער. בין השאר, קניתי קילו שפונדרה יפה ושמנמנה, מבחר ירקות שורש, עשבי חובה (פטרוזיליה וכוסברה), חצילים בלדי וחבילת שרימפס קפואים. כן כן, אפשר לקנות דברים כאלה בשוק מחנה יהודה, בחנות "מזרח ומערב". ביום רביעי, כאשר הסערה החלה, ביצעתי השלמות שונות בסופר השכונתי, אשר למרבה הפלא היה ריק למדי. בדרך למכונית עם סלי הקניות נחלי מים כבר שטפו את הכביש, אבל במחיר זוג נעליים וגרביים רטובות הצלחתי למלא את המזווה הוירטואלי שלנו במצרכים.
החדשות הרעות הן שמסעדת "המטבח של פיני" היא לא מקום לצמחונים. אלו גם החדשות הטובות. כנראה שחזרתו של הקצב האורפאלי, פיני לוי, לירושלים מגלות ת"א-יפו מסמלת את סיום המהפך שעבר על מטבח המצור הירושלמי.
מספר מסעדות ירושלמיות גרמו בשנתיים האחרונות למהפכה בבישול המצור הירושלמי הותיק, אותו מטבח אשר נולד בימי המצורים הגדולים על העיר, כאשר התושבים בישלו שאריות ועשבים שוטים. אותו מטבח שנוצר כאשר בני עדות וקבוצות אתניות שונות החליפו מתכונים ולמדו אחד מן השני כיצד לבשל אוכל מעוך. השינוי החל כנראה עם מסעדת "אדון כהן" הנידחת והיקרה, אשר רק בשבוע שעבר הצלחתי להגיע אליה לראשונה ומצאתי שהתלהבות המבקרים היתה מוצדקת. פתיחתה המתוקשרת של מסעדת "המוציא" בשנה שעברה סימנה עליית מדרגה במגמה ומיצבה סופית את גזרת מסעדות הפועלים-גורמה. כעת הגיע פיני לוי, שבגיבוי קבוצת מסעדנים הקים על חורבות מסעדתם הישנה "ג'וי" את "המטבח של פיני". ביקור של שני אורחים מחו"ל היווה עילה מצוינת לגשת ולבדוק את המקום החדש, אשר מגיש מבחר מנות מעניינות מן המטבח המזרח-תיכוני, התורכי והיווני.
