מסעדה עם איזור תעשייה

IMG_7913

לאזור התעשייה של תלפיות מגיעים בד"כ רק בגלל אינצידנט תעבורתי כלשהו: תקלה במכונית, טיפול תקופתי, טסט, חידוש רישיון וזוועות אחרות הקשורות במשרד הרישוי. לאדם נורמלי שאינו גר או עובד בסביבה אין שום סיבה הגיונית להגיע לשם.

והנה, במרכזו של אסון אורבני זה שוכנת מסעדה עממית מעניינת, אשר זכתה בשנתיים האחרונות לתשומת ליבם של מבקרי המסעדות, ביניהם המבקר הקפדן ביותר.

המסעדה נקראת "אדון כהן", על שם אביהן המנוח של שתי בעלות הבית, אשר פתחו מסעדה במכולת בה עבד אביהן שנים רבות. שתי האחיות, לבנה ולוסי, מפעילות במקום מסעדת פועלים מן הסוג המשודרג, בו מגישים אך ורק תבשילים מן הסיר לצד ערכת סלטים. במודל זה של מסעדה קל להיקלע אל מלכודת הקלישאות, ולומר את האמת, אלמלא הביקורות הנלהבות שקראתי על המקום לא הייתי טורח להציץ בו.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ביקורת, ביקורת מסעדה, מאכלי מצור | 3 תגובות

Sommelier 2014

DSC_0467

סוף סוף הגיע לו חודש ינואר, חודש שאני לא כל כך אוהב, במיוחד בגלל עונת החורף, אבל כן יש למה לצפות. תערוכת היין סומלייה היא בהחלט נקודה מאוד נוצצת באמצע עונה אפלה זו (כמובן שתלוי את מי שואלים).

תערוכת סומלייה 2014 נערכה השנה בהיכל התרבות בתל אביב. ההיכל עבר שיפוץ נרחב לאחרונה והיה מאוד נעים להסתובב בו במהלך כל התערוכה. למרות שהתערוכה הייתה מיועדת רק לקהל מקצועי, נודע לנו שכל אחד יכול היה להיכנס תמורת 150 ₪.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ביקורת אירוע, ביקורת יין, יין | 2 תגובות

BertiBeef

אח, בא לי סנדוויץ'! כמעט תמיד בא לי סנדוויץ'. מרוב שהיתה לי התחשקות כריכית נכנסתי בשבוע שעבר לבדוק מה מתרחש ב-BertiBeef באזור התעשיה של כפר סבא. בעבור 32 ש”חים קבלתי את ה"צ'ארלי" – סנגוויץ' עם 120 גרם של קורנדביף בתוספת פטריות ובצל מטוגנים, קצת ירקות טריים ועטיפה הדוקה של נייר.

Berti1a

בשר הבקר מגיע מאורוגוואי, העוף ישראלי והמירנוד והעישון נעשים במקום. בקרוב, כך ספרו לי, יתחילו למכור שם גם בירה שמבשל הבעלים, ברטי.

ישבתי במגרש החניה של מתחם G, תרגלתי קצת פוטוסינתזה ונהניתי מאד מהכריך. הלחם מתקתק, האיולי טוב והכמות סבירה למחיר, לטעמי.

אחזור לשם כשתופיע הבירה.

 

ברטי ביף – http://bertibeef.com/menu.php

פורסם בקטגוריה ביקורת מסעדה, סנגביץ' | תגובה אחת

Ants on a blog

donald2

“הבוקר התעוררתי כבכל יום מצלילי חצוצרת השחר, שטפתי פנים, נעלתי את ששת נעלי העבודה שלי ויצאתי החוצה אל צפרירי החורף. כל החבר'ה כבר היו שם והמפקדת התחילה להסביר מה קורה היום. לא ממש שמעתי מה היא אמרה, אבל הנחתי שהאחרים הקשיבו, ממילא תמיד צועדים בטור. התחלנו לנוע אל עבר היעד. שלושה סביונים פורחים הבוקר בצהוב Crazy Daizy 0560A ונראה שלעשב הלימון, שידע ימים טובים יותר, לפני התפרצות שיח המרווה המסוכך עליו, לא יזיק קצת יותר מקום לעצמו במרחב הגינתי. מרחוק הבחנתי בלימונים הצהובים, שהחלו לאחרונה ליפול מהעץ הכורע תחת עומס משקלם ובשלושת הקומקווטים האחרונים על העץ הסמוך, שעדיין נאחזים היטב בענף שלהם. טיפות הטל שנכלאו על אצבעות עלי התורמוס הצעירים שברו את קרני האור ופיזרו אותן לאלפי קשתות צבעוניות. זה היה בוקר יפה.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה מדריכים, עשבי תבלין | 6 תגובות

מתי מתקמטים כל הפנים?

עד גיל 3 האינדיאניות שלי אכלו נהדר. הקטנה היתה מחסלת קערות סלט, הגדולה היתה טועמת כל דבר חדש שהונח על השולחן, ולחלל לא התעופפו משפטים בסגנון "אני לא אוהבת ניוקי!". אידיליה… בגיל 3 השתלט על חייהן הצהרון של הגן. שם נתגלו האופציות לאכול פסטה בלי כלום, ירחם השם, רק צ'יפס (שם טוב לרשת מזון…), פתיתים יבשים וקטשופ. אתם יכולים לתאר לעצמכם מה גדולה היתה האכזבה לאמא שוחרת בריאות ולאבא חובב בישול, שהיו בטוחים שהנחילו חינוך קולינרי מושלם. הבעיה מתחילה כשלגננות חשוב שהילד יאכל ולא משנה מה, רק שיאכל, כדי שאפשר יהיה לבשר בשמחה להורה המודאג ש"הוא אכל נהדר!". איי בג זה דיפר, קוסקוס עם קטשופ ושני סנדוויצ'ים עם שוקולד זה לא נהדר.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ילדים, ירקות | עם התגים , | 5 תגובות