בימי ילדותי הנוסטלגיים, כשהיה ערוץ טלוויזיה אחד, התוודעתי היטב למונח "שידור חוזר". כך יצא לי לראות את המחזה אלוף בצלות ואלוף שום מספיק פעמים בשביל להיות מסוגל לדקלם אותו. מוצי אביב, מוני מושונוב, דני ליטני, אבנר חזקיהו, חנה לסלאו ועזרא דגן הציגו את הטקסט של חיים נחמד ביאליק (הברקה של ילדי גן דנית), בעיבודה המופלא של לאה נאור למחזה, בחן שובה לב, וגרמו לי להרגיש שאני משוטט בעולם ביחד עם מוני ודני ומגיע אל האי המוזר ההוא. השיר "הזמנה לארוחה" עשה אותי רעב והרגשתי את מה שהרגישה דמותו של מוני, שרצתה כל כך לאכול, אך מרוב התפארות במבחר לא נתנו לה פירור. רק בתחילת החלק הבא של המחזה הוא יושב סוף סוף לארוחה.
