שיעור חלילית, כתה א' או ב', או ג'. היה לי ברור שאני הולך להיות ממש טוב בזה. נאלצתי ללכת לשיעורים, כמו כל הילדים בארץ באותן שנים, אבל הייתי לא בלתי מוסיקלי. בואו נאמר שאף אחד לא צעק עלי להפסיק לחרצץ. אבל נחזור לשיעור: המורה, אשה מבוגרת עטורת משקפיים, חצאית צבאית ושפם אלגנטי, מכניסה קלטת לטייפ רקורדר ומשמיעה לנו מספר קולות.
"כמו מה זה נשמע לכם?"
יופי, חשבתי לי, אני אוהב משחקי דמיון. הרמתי את היד, קבלתי אישור לדבר ואמרתי שאלו בהחלט קריאות של פילים.
"אתה פיל בעצמך!", היא אמרה בכעס, "אלו ציפורים!!"
בספרו, קריעה תמה, משנת 1974 (40 שנה, לך תזכור…) מביא דן בן אמוץ את המתכון הבא:
(ארנבת, לא שפן)
מתכון כשר: "אין לוקחים ארנבת שמנה, ולאחר ששחטו אותה אין מגירין את דמה כנהוג במטבחי הגויים. אין מטגנים את בשר הארנבת בחמאה, אין מוסיפין לו חס וחלילה רצועות דק-דקות של בייקן ואין מערבבין את דם הארנבת ביין פורטו שהורתח עד כדי כמחצית כמותו. לרוטב שלא נתקבל מהבישול עד כה אין מוסיפין כמחצית הליטר שמנת טריה ומתוקה ואין מרביכין בסוף פעולת הבישול בחמאה וקמח. יצירת פאר זו אין מגישין לאורחי בלווית יין בורדו משובח כמו 'שאטו לאפייט', למשל, ובמקום זה נותנים להם געפילטע-פיש מאויד במרק קרופניק העשוי על טהרת הגלאטע-פלייש".
והרי סיפור שקרה. פושטק ברלינאי וחבר כנופיית רחוב בשם טים ראווה החליט לעשות סדר בחייו והלך ללמוד בישול. באמצעות עבודה קשה במטבחים של אחרים והרבה שאפתנות הוא התקדם בהתמדה וב-2010 הוא פתח עם אשתו מסעדה הנושאת את שמו בשולי שכונת קרויצברג בברלין. שלושה חודשים לאחר פתיחתה המסעדה קיבלה כוכב מישלן וב-2012 היא זכתה בכוכב שני. בשנה שעברה ראווה פתח עוד שתי מסעדות בברלין, אולם טים ראווה נותרה מסעדת הדגל באימפריה המתרחבת. ראווה זכה לבשל ביוני 2013 ארוחת ערב חגיגית שערכה הקנצלרית אנגלה מרקל לנשיא ארה"ב אובמה. כבוד גדול, ללא ספק.
מסעדתו החדשה של שף-העל הצרפתי פייר Gagnaire נפתחה בתחילת השנה שעברה עם פתיחתו של מלון וולדורף-אסטוריה החדש בברלין, לא רחוק מתחנת הרכבת האייקונית Zoo. גנייר מפעיל ברחבי העולם 13 מסעדות שצברו עבורו לאורך השנים לא פחות מ-12 כוכבי מישלן. המטבח שלו מוגדר כפיוז'ן צרפתי מודרני. המסעדה בברלין זכתה בכוכב מישלן במהלך השנה הראשונה לפעילותה, הוכחה נוספת ליעילות המכונה העסקית של גנייר. על ניהול המטבח בלה סוליסטה ממונה השף הבלגי רואל לינטרמנס, אשר ניהל בעבר את מסעדתו הלונדונית בת שני הכוכבים של גנייר.
בניגוד למסעדות ברלינאיות רבות אחרות, לה סוליסטה פתוחה ביום שני ודווקא יום ראשון הוא יום החופש שלה. סטייה זו מהנוהג הגרמני התאימה מאוד היות וחיפשתי מקום לבלות בו את ערב פסח, אשר אירע השנה ביום שני. הזמנת השולחן יותר משבוע מראש דרך אתר המסעדה התנהלה ללא תקלה ובערב החג לבשנו מחלצות ועלינו על אוטובוס 109 לנסיעה הקצרה אל המסעדה.
ברלין אינה רק בירת המסיבות והאומנות של אירופה, אלה גם מטרופולין קולינרי חשוב. מדריך מישלן העניק השנה ארבעה כוכבים חדשים למסעדות בעיר ובכך הגיע סך הכוכבים שלה ל-19 כוכבים המתחלקים בין 14 מסעדות, חמש מהן בעלות שני כוכבים והשאר בעלות כוכב אחד. שלוש מן המסעדות קיבלו השנה את הכוכב הראשון שלהן והרביעית, Facil המרהיבה שביקרנו בשנה שעברה, קיבלה בצדק כוכב שני.
בתור פיצוי על קרקוע ארוך החלטתי לנצל ביקור קצר בברלין להמשך בדיקת מסעדות הכוכבים שלה. לגמרי במקרה סדר הזמנת השולחנות יצר מסע קולינרי מרתק שהחל עם בישול צרפתי קלאסי, נמשך עם בישול צרפתי מודרני עם נגיעות מזרחיות והסתיים במסעדת קונספט בעלת נטיות אסיאתיות מובהקות.
