לכבוד הפסח ביקר כתבנו לענייני שוק במחניודה כדי להיפרד משלל מוצרי הקמח ומן הדוכנים והמזללות אשר סוגרים את שעריהם במהלך החג. בין מוצרי החג הטיפוסיים נמצאו כמה מציאות עונתיות מעניינות. הביקור נגמר במנה משודרגת של מסעדת מחניודה ובמנה מן המטבח הסיציליאני.
על הדוכנים נצפו החשודים המיידיים של העונה: שום ירוק (לא ממש יודע מה לעשות איתו), אפונת גינה (טעימה בהרבה מן הגרסא הקפואה), פול (אותו כנ"ל), שקדים ירוקים (קניתי בשנה שעברה ולא התרשמתי) ועוד.
כל כך הרבה כמהת הנגב לא ראיתי עדיין
בדוכן התבלינים שליד חנות הדגים של חיים אוחנה ראיתי לפתע מראה תעתועים: שני ארגזים מלאים בפטריות כמהין. שפשפתי את עיני, צבטתי את עצמי והנחתתי סטירה מצלצלת על לחיי. לא עזר. הן עדיין היו שם. עשיתי סיבוב ולבסוף חזרתי ושאלתי בקול קלוש מה מחירן. "120 לקילו". אחרי שסיימתי לקלף את לסתי מן הרצפה, בחרתי שלוש פטריות יפות במיוחד. למה רק שלוש? או. ההיגיון אמר לי שבמחיר כזה הן בטח רקובות או מלאות חול מבפנים. שלוש הפטריות עלו 12 ₪. בהמשך נראה מה התגלה כאשר קילפתי בבית אחת מהן.
