לפני ארבע שנים הייתי בבריסל ליומיים קצרצרים ועסוקים בעיצומו של החורף, ובכל זאת הצלחתי להוציא מן השהות הקצרצרה הזאת שני פוסטים מכובדים ומעניינים (לנו ולשני קוראינו). נסיבות משמחות הביאו אותי שוב לבריסל והפעם עם סייעת טעימות ועם יותר זמן פנוי. בניגוד לפעם הקודמת, הפעם החלטתי לשים את הבירה בצד ולדגום את מסעדות העלית של בריסל.
העיתוי (שישי-ראשון – חלק מן המסעדות הטובות סגורות בשבת-ראשון), הגאוגרפיה ומבנה התפריט קבעו במידה רבה את הבחירה הסופית בשתי המסעדות שהחלטנו לבקר. מסיבות בלייניות בחרנו גם ללכת לאכול צהרים במסעדות הטובות, ואת הערבים להשאיר למסעדות המסורתיות. כך, למשל, פסלנו מסעדת שני כוכבים מהוללת שהיתה ממוקמת בצורה נוחה ביותר מול מלוננו, בגלל שתפריט הצהרים שלה היה קבוע לשני הסועדים ולא אפשר לנסות מבחר רחב יותר מן התפריט.
