יומני מחניודה 19: הקיץ של רסקס

WP_20160606_002

  רק כוסית ערק חסרה כאן על הויטרינה של דוד

ידוע ומוכר שהחורף הוא עונת דגי הים, וכי בחודשים החמים של השנה יבול דגי הים דל. יחד עם זאת, קשה להיפטר מהרגלים ישנים וכך אני ממשיך להתחיל כל ביקור בשוק בסיבוב אצל מוכרי הדגים. בד"כ התוצאות מאכזבות ואני מסיים ברכישת בשר אצל הקצב, אולם להפתעתי נתקלתי בשבועות האחרונים במספר דגים מעניינים, שלא חשבתי שאראה שוב לפני נובמבר-דצמבר.

תחילה היו אלה ברבוניות גדולות ויפות. ניצלתי את ההזדמנות כדי להכין אותן בגריל כשהן עטופות בעלי גפן, שזו בדיוק עונתם. בלדי או לא בלדי? ההשראה למנה באה ממתכון מן הספר האיטלקי הישן והטוב של אהרוני, וממנה מופלאה שאכלתי במסעדת מאג'דה.

WP_20160520_002

  עלי גפן ממולאים:  ברבוניות עטופות בעלי גפן עם פריקה, חציל וטחינת זעתר

WP_20160513_001 WP_20160513_003

  השלל מאחיו של דוד                                                     מנה קיצית ים תיכונית. איזו קלישאה…

ויטרינת הדגים הקטנים אצל אחיו של דוד מאכלסת בחודשים החמים בעיקר דניסי בריכות וקרפיוני אמבטיה. יום אחד באמצע מאי מצאתי אותה מלאה בדגי ים קטנים. הצ'יפסר שלי הופיע מיד בבלון דמיוני ליד הראש וזעק "קנה אותם! קנה אותם!". אי אפשר להתעלם מתחנונים של צ'יפסר וכך רכשתי תערובת של מרמיר, ג'רבידה וברבוניה פס-צהוב. בבית הצ'יפסר נשלף כלאחר כבוד מן הסליק ונתמלא בשמן. תחילה חתכתי בטטה לפרוסות דקות, חציל ותפו"א למקלונים, והכנתי מהם צ'יפס. בשעה שהצ'יפס שמר על פריכותו בתוך הטוסטר אובן, הדגים נכנסו לשתי דקות בשמן החם. עם מטבל יוגורט צאן וזעתר קצוץ יצאה מנה קיצית נהדרת.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה דגים, שווקים | עם התגים | 2 תגובות

שאלה של מזל. האטלייה של רובשון, לונדון

WP_20160406_015

  התפוח המפלץ הזה מקבל את פני האורחים בכניסה

יש אנשים שאין מזל איתם במסעדות. אני מכיר אשה שיותר מדי פעמים בהיסטורית הבילוי המשותף שלנו חוויתי איתה נפילות קולינריות, כולל במקומות טובים.  הפעם היחידה שהחזרתי מנה ביודלה, הבר הגסטרונומי בו אני מרבה לבקר, היתה במהלך ערב איתה.  פעם אחרת היינו במקום ששמעתי עליו רק דברים טובים, אבל קיבלנו ארוחה מרושלת לגמרי. השיא היה בארוחת צהריים איומה במסעדה אוטנטית ביפו, כאשר בסיום הסיוט נשפך על מכנסי כל קנקן המים שעמד על השולחן. כאשר נדברנו להיפגש בלונדון יום אחד, חשבתי שאולי אצליח לצמצם את הסיכוי לביזיון בכך שנלך לאכול עסקית במסעדה מכוכבת. לאחר מספר דוא"לים החלטנו לאכול באטלייה של רובשון, בה הציעו תפריט עסקיות מרשים.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה אנגליה, ביקורת, ביקורת מסעדה | 2 תגובות

או שכן, אוש פלו

נסענו לטיול באוזבקיסטן. חברים הציעו, הצטרפנו, בלי להקדיש יותר מדי מחשבה לנושא. רק במהלך הטיול הופתענו לגלות כמה מעט ידענו על המקום, וכמה הרבה יש לדעת וללמוד.

אוזבקיסטן, הממוקמת במרכז אסיה וגובלת בעוד כל מיני "סטניות" אחרות, היא מדינה עתירת ניגודים. היא אחת המדינות העניות ביותר שהשתייכו לברית המועצות, מחד, ועם זאת, יצואנית הכותנה השלישית בעולם, עתירה במשאבי טבע, יצרנית של זהב, גז טבעי, וכימיקלים שונים, ומפתיעה אפילו בתעשיית רכב ומטוסי תובלה.

מדינה מוסלמית, המצטיינת באיסלאם שפוי, מתון, ידיד ארה"ב ואוהד ישראל… מדינה עם שלטון יחיד חזק, אבל אנשים חייכנים ונינוחים, ערים נקיות, רחובות רחבים… בקיצור, הפתעה.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה טלה, כתבת אורח, עוף | עם התגים , | 4 תגובות

מי אמר שדברים טובים לא קורים כשהמקרר מתקלקל…

מסתבר שנשאר לי קילו אחד של בשר יען במקפיא, זהו סיפורו.  גם אני הייתי צריך לחזור לפוסט הקודם כדי לדעת כמה זמן הוא שם.  הייתי מוכן לסכן את עצמי לטובת המערכת, ואחרי 5 שנים להכין אותו…

יום אחד הגעתי הביתה אחרי יום ארוך ומיגע. אחרי מקלחת קרה ומרעננת אני פותח את המקרר ואין את הבריזה הקרה שציפיתי לה. מה קרה? המקרר התקלקל. רק, ובאמת רק דבר אחד היה לי חשוב במקפיא, קילו פילה יען אחרון. אם אתם קוראים קבועים בבלוג אז בוודאי אתם יודעים עד לאן הגעתי כדי לקנות את היען, ואם לא אז תקראו…

 Last Ostrich (44)

בשניה לאחר מכן כבר הייתי על האופניים, מפדל כמו מטורף, על מנת לשים את בשר היען במקרר של חמותי. הבשר כבר היה מופשר לגמרי והתחלתי להריץ לעצמי מתכונים אפשריים להכנה. הסכמתי עם עצמי להכין את היען במחבת על מנת שתהיה לי שליטה גדולה יותר על רמת העשייה. בנוסף, אכין את הרוטב המדופלם ליען (שאת מתכונו אני עדיין מסרב לפרסם…) ותוספת אורז לבן.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה בשר, יען | עם התגים | 3 תגובות

יומן ליון 5: בובות, בובנים ופול בוקוז משגיח מלמעלה

WP_20160322_001

   גם יפה וגם טעימה העיר הזאת

מי שעוקב אחרי סדרת יומני ליון קיבל קרוב לוודאי את הרושם שבליון רק אוכלים. אני שמח לדווח שזה נכון. במחשבה שניה, יש בעיר עוד כמה פעילויות מעניינות.

במוזיאון האומנות המודרנית ראינו תערוכה מעניינת על דיוקנאות עצמיים של אומנים. ביקרנו גם במוזיאון האריגה החביב ברובע קרואה רוס. מבחינות רבות גולת הכותרת התרבותית היתה ביקור בתיאטרון בובות, שם צפינו בהצגה "גוניול וחד הקרן". גוניול האורג ואשתו (לפרקים) מדלן הם המקבילה הצרפתית לפאנץ' וג'ודי הבריטיים, וכמוהם, למרות שהצגותיהם נועדו לכאורה לילדים, יש בהן מידה רבה של הומור שחור, סאטירה וביקורת חברתית. היה מוזר למדי להיות זוג המבוגרים היחידים בקהל ללא ילדים, אבל למרות שלא הבנו כמעט מילה מן ההצגה, נהנינו מהביצוע המקצועי ומהסלפסטיק הגס. למען האמת, נראה לי שנהנינו יותר מרוב הילדים שישבו שם. כמו שאר הצופים התענגנו גם מהביקור מאחורי הקלעים עם סיום ההצגה ומהמפגש עם שני הבובנים החביבים.  

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה מדריכים, מסעדות ובתי אוכל, צרפת, שווקים | 2 תגובות