שאלה של מזל. האטלייה של רובשון, לונדון

WP_20160406_015

  התפוח המפלץ הזה מקבל את פני האורחים בכניסה

יש אנשים שאין מזל איתם במסעדות. אני מכיר אשה שיותר מדי פעמים בהיסטורית הבילוי המשותף שלנו חוויתי איתה נפילות קולינריות, כולל במקומות טובים.  הפעם היחידה שהחזרתי מנה ביודלה, הבר הגסטרונומי בו אני מרבה לבקר, היתה במהלך ערב איתה.  פעם אחרת היינו במקום ששמעתי עליו רק דברים טובים, אבל קיבלנו ארוחה מרושלת לגמרי. השיא היה בארוחת צהריים איומה במסעדה אוטנטית ביפו, כאשר בסיום הסיוט נשפך על מכנסי כל קנקן המים שעמד על השולחן. כאשר נדברנו להיפגש בלונדון יום אחד, חשבתי שאולי אצליח לצמצם את הסיכוי לביזיון בכך שנלך לאכול עסקית במסעדה מכוכבת. לאחר מספר דוא"לים החלטנו לאכול באטלייה של רובשון, בה הציעו תפריט עסקיות מרשים.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה אנגליה, ביקורת, ביקורת מסעדה | 2 תגובות

או שכן, אוש פלו

נסענו לטיול באוזבקיסטן. חברים הציעו, הצטרפנו, בלי להקדיש יותר מדי מחשבה לנושא. רק במהלך הטיול הופתענו לגלות כמה מעט ידענו על המקום, וכמה הרבה יש לדעת וללמוד.

אוזבקיסטן, הממוקמת במרכז אסיה וגובלת בעוד כל מיני "סטניות" אחרות, היא מדינה עתירת ניגודים. היא אחת המדינות העניות ביותר שהשתייכו לברית המועצות, מחד, ועם זאת, יצואנית הכותנה השלישית בעולם, עתירה במשאבי טבע, יצרנית של זהב, גז טבעי, וכימיקלים שונים, ומפתיעה אפילו בתעשיית רכב ומטוסי תובלה.

מדינה מוסלמית, המצטיינת באיסלאם שפוי, מתון, ידיד ארה"ב ואוהד ישראל… מדינה עם שלטון יחיד חזק, אבל אנשים חייכנים ונינוחים, ערים נקיות, רחובות רחבים… בקיצור, הפתעה.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה טלה, כתבת אורח, עוף | עם התגים , | 4 תגובות

מי אמר שדברים טובים לא קורים כשהמקרר מתקלקל…

מסתבר שנשאר לי קילו אחד של בשר יען במקפיא, זהו סיפורו.  גם אני הייתי צריך לחזור לפוסט הקודם כדי לדעת כמה זמן הוא שם.  הייתי מוכן לסכן את עצמי לטובת המערכת, ואחרי 5 שנים להכין אותו…

יום אחד הגעתי הביתה אחרי יום ארוך ומיגע. אחרי מקלחת קרה ומרעננת אני פותח את המקרר ואין את הבריזה הקרה שציפיתי לה. מה קרה? המקרר התקלקל. רק, ובאמת רק דבר אחד היה לי חשוב במקפיא, קילו פילה יען אחרון. אם אתם קוראים קבועים בבלוג אז בוודאי אתם יודעים עד לאן הגעתי כדי לקנות את היען, ואם לא אז תקראו…

 Last Ostrich (44)

בשניה לאחר מכן כבר הייתי על האופניים, מפדל כמו מטורף, על מנת לשים את בשר היען במקרר של חמותי. הבשר כבר היה מופשר לגמרי והתחלתי להריץ לעצמי מתכונים אפשריים להכנה. הסכמתי עם עצמי להכין את היען במחבת על מנת שתהיה לי שליטה גדולה יותר על רמת העשייה. בנוסף, אכין את הרוטב המדופלם ליען (שאת מתכונו אני עדיין מסרב לפרסם…) ותוספת אורז לבן.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה בשר, יען | עם התגים | 3 תגובות

יומן ליון 5: בובות, בובנים ופול בוקוז משגיח מלמעלה

WP_20160322_001

   גם יפה וגם טעימה העיר הזאת

מי שעוקב אחרי סדרת יומני ליון קיבל קרוב לוודאי את הרושם שבליון רק אוכלים. אני שמח לדווח שזה נכון. במחשבה שניה, יש בעיר עוד כמה פעילויות מעניינות.

במוזיאון האומנות המודרנית ראינו תערוכה מעניינת על דיוקנאות עצמיים של אומנים. ביקרנו גם במוזיאון האריגה החביב ברובע קרואה רוס. מבחינות רבות גולת הכותרת התרבותית היתה ביקור בתיאטרון בובות, שם צפינו בהצגה "גוניול וחד הקרן". גוניול האורג ואשתו (לפרקים) מדלן הם המקבילה הצרפתית לפאנץ' וג'ודי הבריטיים, וכמוהם, למרות שהצגותיהם נועדו לכאורה לילדים, יש בהן מידה רבה של הומור שחור, סאטירה וביקורת חברתית. היה מוזר למדי להיות זוג המבוגרים היחידים בקהל ללא ילדים, אבל למרות שלא הבנו כמעט מילה מן ההצגה, נהנינו מהביצוע המקצועי ומהסלפסטיק הגס. למען האמת, נראה לי שנהנינו יותר מרוב הילדים שישבו שם. כמו שאר הצופים התענגנו גם מהביקור מאחורי הקלעים עם סיום ההצגה ומהמפגש עם שני הבובנים החביבים.  

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה מדריכים, מסעדות ובתי אוכל, צרפת, שווקים | 2 תגובות

יומן ליון 4: Daniel & Denise – בושון עם פאסון

WP_20160324_019

  אלגנטי, אבל ללא החזירים שראינו בצורה כזאת או אחרת בדקורציה של בושונים אחרים

בערב האחרון של ביקורנו בליון הלכנו לבושון אותנטי נוסף. החוויה היתה מעניינת, אולם גרמה לנו להרהורים על מהותו של בושון "אמיתי" ועל האופן בו מסעדות נכנסות או יוצאות מקטגוריה זו.

שם נוסף שעלה במספר רב של דיווחים על המקומות הנכונים בליון היה דניאל ודניז. המקום הופיע גם ברשימת הבושונים המוסמכים שהכינה האגודה על שימור מסורת הבושונים יחד עם עירית ליון. יחד עם זאת, בניגוד לרוב הבושונים הקלאסיים שברשימה, ביקור באתר המסעדה הותיר רושם שמדובר במקום מסוג שונה למדי. ראשית, בעל הבית אינו איזו דודה או טיפוס מעופש מן הסמטאות, אלא השף ז'וזף ויולה, אשר זכה ב-2004 בעיטור MOF היוקרתי. שנית, תחת השם דניאל ודניז פועלים בליון לא פחות משלוש מסעדות, שכולן שייכות לויולה. שלישית, אתר המסעדה נראה מקצועי יותר מאתרי רוב הבושונים. רביעית, התפריט אמנם נראה מחובר למסורת הבושונית, אבל ניכר היה שיש בו נגיעה מודרנית. חמישית, המקום קיבל צל"ש ממדריך מישלן.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ביקורת, ביקורת מסעדה, צרפת | תגובה אחת