יומני מחניודה 20: הספד לקפה מזרחי

WP_20161007_001

ביום שבו נפטר שמעון פרס נפרדנו ממוסד קטן יותר ושנוי הרבה פחות במחלוקת: קפה מזרחי. אחרי 14 שנות פעילות אמרו בעלי הבית "באסטה!" וסגרו את הבסטה. האם זהו שלב נוסף בהתדרדרותו של מחניודה משוק למתחם חיי לילה חסר-אופי?

תמיד כשלקחתי אנשים לסיור בשוק עצרתי ליד קפה מזרחי ואמרתי "הנה, כאן הכל התחיל". השוק 2.0 החל מן היוזמה החלוצית והלא-מובנת מאליה של אלי מזרחי בעיצומה של אינתיפאדה 2.0. יחד עם זאת, כפי שאלי אמר בראיון לפני מספר שנים, עוד לפני פרוץ הסער, השוק המלוכלך והמוזנח היה בירידה כתוצאה מנדידת הציבור אל רשתות המרכולים. אלי, שלמשפחתו מעמד של מעצמה גרעינית בזכות עסק הפיצוחים המשגשג שלה, היה בעל יכולת עסקית לממש רעיון שעלה בדעתו בעקבות שיטוט בשווקים בחו"ל.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הגיגים, שווקים | תגובה אחת

The Brut Squad

אז מה היה לנו שם?

הצטרפתי ל"טיול השנתי" של בית הספר למקצועות הכרם והיין, אוהלו, קצרין, שהוא למעשה קורס יין של שבועיים בבורגון ושמפיין. פגשתי אנשים מגניבים שחיים ונושמים יין, טעמתי, ירקתי, אכלתי טוב וגם פחות טוב ולמדתי המון.

(הנוף מחלון המכללה ב-Avize בלי פילטרים, יפה להכאיב)

אחרי שבוע בין יקבי בורגון עשינו מיניבוסנו שמפיינה. הנסיעה עברה בין כפרים קטנטנים נידחים ובסופה הגענו לסניף Avize של מכללת CFPPA. המכללה נמצאת במרכז הכפר ונראה שכשאין לימודים, אין יותר מדי ענין בכפר. המקומיים קמים מוקדם בבוקר לעבודה בכרמים ובשדות וחוזרים לפני שנגמרת לשמש הבטריה. בערב אין איש ברחובות, כולם רואים "מבט" והולכים לישון.

בטיולי הבוקר שלי לא מצאתי עשבי תבלין או קרואסון, אבל הצלחתי למצוא אטליז אחד, מאפיה אחת וצרכניה, כולם סגורים. פרט להם, היו כמה בתי עסק מעלים אבק שנסגרו מזמן. גם על האוכל בחדר האוכל של המכללה אין יותר מדי מה לכתוב הביתה, לפעמים יצא להם טוב.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ביקורת יין, ביקורת מסעדה, גבינות, יין, כרם, צרפת | עם התגים | 2 תגובות

בורגון ולהתראות

בפעם הקודמת בבורגון:

יין על הבוקר, יריקות מקצועיות, טרואר למתחילים, חסידות, פלאמקוכן והגיע פינו נואר עד נפש.

 

!Take me drunk, I’m home

את הסיורים שלנו ליקבים ומקומות מעניינים אחרים עשינו במיניבוס של מכללת CFPPA. באחד מאותם אמשים בורגונדיים, מיד אחרי ארוחת הצהריים, ניגש נהגנו החבר'מן אל מושבו במיניבוס, ברם המכונה הגדולה סרבה להתניע – הווישרים עשו לו “אַה-אַה!”. מסתבר שבכלי רכב ציבוריים בצרפת יש "ינשוף" שנועל את הסטארטר במקרה שהנהג שתה יותר מדי. ובצרפת, כמו בצרפת, עם האוכל בא היין. לא נורא, לא קרה כלום, ישבנו על הדשא בצל ושתינו יינות שנשארו משיעור מוקדם יותר. אחרי שעה, כשחבר’מננו נכשל גם במועד ב', החליף אותו נשיא המכללה בכבודו ובשפמו. בחור כארז, אנחנו עוד נשוב אליו. בארץ זה היה נגמר ב: "אחי, תנשוף לי פה רגע, אני צריך להתניע, יש לי קבוצה על הראש".

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה יין, צרפת, שווקים | עם התגים | 3 תגובות

אוזריה

"ממקום כלשהו בים התיכון"

באורח חצי ספונטני נפגשנו בשעת ערב מוקדמת בחמארה המזרח תיכונית, אוּזריה*, אשר שוכנת לבטח מזה ארבע שנים (כל הכבוד על זה) ברחוב מטלון, במתחם לוינסקי, מול המקום של מתתיהו המגדף. המקום שייך לשותפות אביבית פריאל אביחי ואופיר למור (בלי י') לאמי, שתיהן "בוגרות" טפאו המוערכת.

ouzeria

מכיוון שהבר היה ריק ושאר המסעדה קצת פחות, כבשנו את הפינה והנפנו את נס הלגיון. התפריט מרתק – דגים ופירות ים טריים (פרט לשרימפס, כך הברמן), גבינות עזים, ירקות שורש, מנות טבעוניות מושקעות, יווני, ספרדי, קפריסאי, איטלקי, ערבי, דרום אמריקאי – מריח טוב! הריחות באוויר הבר שחקו בין קפה לנענע, שמן כמהין וחומץ ומכולם רצינו לטעום. רק ריח של אוזו, או איזה פסטיס קטן, או מינימום איזה עראק, לא הרחנו. שם המקום מרמז על קשר למשקאות האניס וציפינו לראות בתפריט מנות עם המשקאות הנ"ל בתוכן, אבל האניס נשאר מאחורי הבר. לא נורא, לא קרה כלום.

(הנל”צ – קטגוריה חדשה בשפונדרה ומשמעותה: היינו, נהננו, לא צלמנו. קטגוריה חדשה, כמו עולה חדש – חייכת, קלטת.)

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ביקורת מסעדה, הנל"צ (היינו, נהנינו, לא צלמנו) | כתיבת תגובה

יין טוב, אני לא אוהב אותו

פריויאוסלי בבורגון:

צרפתים נחמדים, צרפתים שחם להם, ריבוע בכיכר, מנהרות, בקבוקים, סוסים ותורת הכרמים על רגל אחת.

 

מה אתה עושה כשאתה קם בבוקר בצרפת?

זריחה, צרפת, ערפילים על הנהר, הציפורים עדיין נוחרים על העצים ואנחנו נכנסים לשיעור טעימות יין עם גיום. ככה מתעוררים פה, כי הקפה על הפנים. בטעימת יין, כך למדנו, חייבים להיות אובייקטיבים, לא לחשוב אם טעים לנו או לא, אלא לנתח ולהבין האם היין טוב. אתה לא חייב לאהוב אותו, אבל אמור להיות מסוגל להעריך את איכותו. כמו כן, חשוב לירוק. זה לגמרי מקובל ואם אתה לא רוצה למצוא את עצמך מדבר שטויות, זוחל על הרצפה, שר בקולי קולות, או מביך את עצמך בדרך אחרת, אל תכנע לבלוטות הטעם שצועקות לך לתת ליין לרדת במורד הגרון.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ביקורת יין, יין, צרפת | עם התגים | 2 תגובות