שבת בפרובאנס

הנסיעות האחרונות שלי לצרפת מתאפיינות באוכל טוב ויין מחורבן ואני מתחיל לחשוב שאולי הצרפתים לא כאלה מבינים ביין, כמו שנהוג לומר עליהם. טוב, חלקם מבינים מאד, אבל רשימת האזורים בצרפת בהם היין משעמם במקרה הטוב ורע במקרה הרע הולכת וגדלה. אולי משהו אצלי לא בסדר? בטוח, אבל זה לא שייך לענין. הנסיעה האחרונה היתה לפרובאנס. אחרי ביקור בשלושה יקבים וטעימות בכמה ירידים התייאשנו, אחי ואני, והפסקנו לנסות להבין את היין האזורי. הוא או חמוץ או מר ובכל מקרה, לא לטעמנו. היין הכי טוב ששתינו היה דווקא מעמק הרון, שקנינו במחיר מגוחך באחד מאתרי ה"לונה פארק" של רשת carrefour.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ביקורת יין, ביקורת מסעדה, יין, צרפת | 2 תגובות

על חיטה, שקדים וסיור עשבים

זהו, גמרתי עם האנטיביוטיקה. של מי היה הרעיון המטומטם הזה לאכול חיטה? אה, שלי…

לפני שבועיים, בהפסקת הצהריים, יצאתי לטייל בשדה של חיטה. מצאתי שיבולת שעוד לא נקצרה, מוללתי, נשפתי, ניקיתי אותה. הגרגרים בפה, עכשיו בלי המוץ, אני לועס ובולע ומרגיש איזה קוץ. חשבתי שיעבור, חשבתי שיצא לבד, אבל אחרי שבוע הרגשתי שאני נכחד. כשהכאב הגיע כבר עד לריאות הסכמתי לתת לרופא לראות – עם משקפת של חרקים מעל האף, הוא הביט בגרון ועם פינצטה שלף קצה של שיבולת מהשקד השמאלי, שבוע של אנטיביוטיקה רשם לי… וזהו.

בלי קשר, לפני מספר אתמולים הצטרפנו לסיור ליקוט בהדרכת אורי מאיר-צ'יזיק. זה זמן רב (מאז כתבות ה"שנה של אוכל מקומי") שאני עוקב אחרי מעלליו ורשימותיו של אורי ותהיתי איך יהיה להשתתף בסיור, שכן אנחנו משפחה ליקוטית בהחלט. קשרנו את האינדיאניות לפני שתספקנה לארגן מרד ויצאנו ליער עופר, במורדות המערביים של הכרמל.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה בריא, ילדים, עשבי תבלין | 2 תגובות

עסקת שפויים

לאור המצב החשוך, שמחתי לקרוא על פתיחתו של מקום חדש שעוסק בבירה ובשפיות מחיריה. בר הבירה, ביר שופ, באזור התעשיה הדרומי של נתניה, שנפתח השנה לא רחוק מהסניף השני של החומוס של עוזי, מגדיר את עצמו כגן בירה, אולם אין הוא כזה ואולי כדאי לשים את הקואסטרים על הבר כבר בהתחלה, פן תתפתחנה ציפיות לעצי ערמונים, שווינהאקסה, ברעצלים, אגם, ברבורים וצמחיה לרוב. למעשה מדובר במקום סימפטי בינות למוסכים ומפעלים אפורים שמציע בכל יום מהצהריים בירה קרה מהחבית במחירים כל כך שפויים, שזה מטורף.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ביקורת בירה, ביקורת מסעדה, בירה במחיר שפוי | עם התגים | 4 תגובות

החיים בג’ונגל: עסקית במסעדת סנטה קתרינה

WP_20170523_042

  בלב הג’ונגל

יש מקומות עבודה שנמצאים במדבר שממה קולינרי, כמו מקומות העבודה שלי – אחד מהם פשוטו כמשמעו, ויש מקומות עבודה שנמצאים ביער גשם קולינרי. לפני שבועיים הזדמן לי לבקר ביער גשם צפוף ולח במיוחד שנקרא תל אביב.

מצור על ירושלים לרגל ביקור של מעין נשיא גרם לי לבקש מקלט בעיר הגדולה. ניצלתי זאת לצורך ביקור בארכיון ה"הגנה", אשר יושב בחלק הדרומי של שדרות רוטשילד. לא פחות ולא יותר. נדמה לי שביליתי יותר זמן בתכנון ענייני האוכל מאשר בתכנון הביקור. החלטתי שצהרים אוכל בקרבת מקום כדי שלא לאבד זמן עבודה יקר באמצע היום. לשם כך המציאו את העסקית, לא? כאשר שמתי לב שמתחם בית הכנסת הגדול נמצא בדיוק מאחורי בניין ה"הגנה" ושבסנטה קתרינה המדוברת יש עסקית צהרים אטרקטיבית, נפל הפור.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ביקורת, ביקורת מסעדה | תגובה אחת

ארכאולוגיה קולינרית: מסעדת Rules בלונדון

WP_20170424_007

  מעניין אם יש להם ביטוח נפרד לשטיח

יש לי חיבה רבה למקומות אוכל היסטוריים, ובמיוחד כשהם נמצאים באנגליה. בעבר חיפשתי בלונדון את מסעדת הפיש אנד צ'יפס העתיקה ביותר ואת חנות הפאי העתיקה ביותר. בקוטסוולדס ישבתי באחד הפאבים העתיקים באנגליה ובברייטון ביקרתי במסעדת דגים ותיקה. למֶכּה האמיתית של מוסדות האוכל ההיסטוריים של בריטניה לא הגעתי, עד עכשיו. ניצלתי יום חופשי מעבודה בלונדון כדי לקפוץ לצהרים במסעדה העתיקה ביותר בעיר: Rules.

תומס רולס פתח, כנראה, ב-1798 עסק אוכל כלשהו במיקומה של המסעדה בסמטת Maiden בקובנט גארדן של ימינו. כלומר, המסעדה החלה לפעול כאשר נפוליאון בונפרטה עלה לגדולה וניהל את מסע הכיבוש שלו במזרח התיכון. המסעדה עברה מדור לדור במשפחת המייסד עד שנמסרה בעסקת חליפין מוזרה לתום בל ממש לפני מלחמת העולם הראשונה. ב-1984 מכרה בתו של בל את העסק לבעליו הנוכחי, ג'ון מייהו, אשר הקפיד לשמר את עיצובה ואת חלק ניכר מן התפריט שלה כפי שהיה במאה ה-19.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה אנגליה, ביקורת, ביקורת מסעדה | תגובה אחת