מסיבת בציר עשירי ביקב כרם שבו

את יקב כּרם שְבוֹ השוכן למרגלות המירון לא הכרתי עד לפני שנה, כשיובל התחיל לעבוד בו (וזה גם הגילוי הנאות). גבי סדן, הבעלים, היינן ונושא כל שאר התפקידים בכרם שבו, נטע בשנת 2007 את הגפנים הראשונות והשנה יתקיים הבציר העשירי של היקב. לא היה זמן לדבר אתו על היין במהלך הארוע, אבל מכל מה שקראתי ושמעתי אני מבין שסדן מאמין גדול בטרואר וחקלאות בת קיימא. אל ססטיינאביליטי אני מתחבר מאד, אבל עם טרואר אני חושב שצריך להזהר שלא להגזים (ע"ע יין טוב, אני לא אוהב אותו – רשמיי מבורגון).

בהזמנה הדיגיטלית למסיבת הבציר העשירי נכתב בזו הלשון:

לא השקה

לא חשיפה

לא טעימה ורטיקלית

ולא ארוחה קונספטואלית

פשוט מסיבה!

IMG_20180713_155053

להלן שיחת המנשמע שהתנהלה כמה ימים לפני הארוע:

יובל: אני מדליף לך…

    סחבכ: ידליף כבודו

יובל: יהיה חזיר (מקומי) מעושן…

גלידה בוזה מסאסא…

השכן עם הערק…

אפרסקים מקומיים…

זמר מקומי…

    סחבכ: יהיו הסעות הביתה?

יובל: לא בטוח… אבל תמצא מיכל ריק… נעים בפנים…

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה בצק, גבינות, גלידה, חזיר, יין, כרם | 8 תגובות

לוביה: הירק המיותר של העונה?

WP_20180719_001

  לוביה יד שניה, עם בעיות צבע פה ושם

לגמרי. כל קיץ אני עושה את אותה הטעות וקונה בשם העונתיות ושאר הדיבורים יפי-הנפש את הזיפט הזה.  בכל פעם אני מופתע מחדש מטעמו העצי וממרקמו הסיבי והלא-נעים של התרמיל הזה.

השנה הגדלתי לעשות וקניתי קופסה עם בערך קילו לוביה. הכנתי כמה סוגי תבשילים, מוצלחים פחות ופחות. מה שהפך חלק מהם לאכילים היו מרכיבים נוספים שהסתירו את טעם הלוביה.

אם מישהו בכל זאת נחוש לעבוד עם חומר הגלם הזה, כדאי לחתוך את התרמילים למקטעים של 4 ס”מ ורק אז לבשל. יש לבשל לפחות עשר דקות. אם תחלטו 3-4 דקות, או שתשרו במים רותחים לחמש דקות, כפי שכמה מתכונים במרשתת מציעים, תשארו עם ירק בלתי לעיס.

אפרופו לוביה, אחותה העדינה יותר לעונה, השעועית הירוקה, סובלת מאותם חסרונות. יש לה תחליף מוצלח מאוד בדמות שעועית קפואה, שטעמה המתקתק נעים בהרבה מזה של אחותה הבלדית. היא גם זמינה כל השנה.

ועכשיו לחלק המעשי באמת: מישהו מעוניין בשאריות לוביה יד שניה?

פורסם בקטגוריה אז"ש (אז זהו, שלא!), ביקורת מוצר, ירקות | 3 תגובות

שומר נפשו ירחק: מסעדות איטלקיות בגרמניה

WP_20180425_002

  המנה שבזכותה נכתב הפוסט: מנה עיקרית בארוחה עסקית במסעדת Acetaia

כמו בכל העולם, גם בגרמניה ישנה כמות אדירה של מסעדות איטלקיות. ככל שמתקדמים לדרום המדינה נראה שהכמות שלהן עולה. מעבר לכך, נוצר הרושם שהתפריט האיטלקי משפיע על תפריטיהן של מסעדות אחרות בדרום וכבר זכיתי לראות תפריט של מסעדה אסייתית שכלל מנות פסטה.

חלק גדול מהמסעדות האיטלקיות נמצאות בבעלות מהגרים איטלקיים, אבל ישנן גם מסעדות בבעלות יזמים גרמניים שהחליטו לנצל את הפופולריות הרבה של המטבח האיטלקי בארץ הקרטופל והזאוורקראוט.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה איטליה, ביקורת מסעדה, גרמניה | 3 תגובות

המלצה וקוץ בה

אני בעצמי לא בטוח האם הדברים הבאים הם המלצה או אזהרה, החליטו בעצמכם.

snyders

לא מאד מזמן אוֹרי המליץ לי לטעום את חטיף הבייגלה האמריקאי Snyder’s. טעמתי. יש ברירה? חבר מבקש. זה היה מצוין. טוב יותר מכל בייגלה אחר שטעמתי. ומכיוון שאני חשדן מטבעי (ואולפתי היטב ע"י צמחונית שוחרת בריאות), בדקתי מה ברשימת הרכיבים. ואמנם, כפי שניתן היה לצפות, לא במקרה זה כל כך טעים. להלן הרשימה (של הטעם דבש, חרדל ובצל) מאתר החברה:

Enriched flour (wheat flour, niacin, reduced iron, thiamine mononitrate, riboflavin, folic acid), palm oil, water, sugar, onion powder, maltodextrin, dextrose, whey (milk), salt, vinegar powder (maltodextrin, modified corn starch, vinegar), honey powder, hydrolyzed soy protein, mustard [(vinegar, water, mustard, salt, turmeric), maltodextrin, corn starch], wheat starch, yeast, spices, extract of turmeric, citric acid, horseradish powder, natural flavors, soda.

(התמונה מעמוד הפייסבוק של החברה)

ומכיוון שכך, עם כל הצער שבדבר, אמרתי גומר שאני לא נוגע בזה יותר ולפני שהספקתי לומר יעקב אבולעפיה התחלתי להרגיש בריא יותר עם עצמי. את יתרת השקית חיסלתי בתוך כמה דקות ומרגע שנתרוקנה זו לא הפסקתי לחשוב על הטעם הבא שאנסה. זה אולי נשמע לכם סותר, אבל זה

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ביקורת מוצר, בצק | 12 תגובות

ולסטיה הבאה: אספרגוס וצ'יפס

P5233270

  עיריה מעניינת יש להם בברמן

לאורך השנים הקדשנו לאספרגוס הלבן מספר פוסטים. הצגנו את המנות העיקריות שמכינים ממנו, כאשר שיטת ההכנה העיקרית היא באמצעות בישול עדין.

לאחרונה נתקלתי בשיטת הכנה שערורייתית, וזאת במקום בו הייתי מצפה להיצמדות קפדנית למסורות בישול האספרגוס. בשעת עצירת ביניים בעיר ברמן הלכנו לאכול ארוחת צהרים מאוחרת במסעדה שנמצאת במרתף בית העיריה. זהו אחד הטיפים הקולינריים המשונים שאני יכול לתת למי שמבקר בגרמניה: הגעתם לעיר ואתם לא יודעים היכן לאכול, נסו לברר אם במרתף בית העיריה ישנה מסעדה. בד"כ תמצאו במיקום המוזר הזה מסעדה טובה שמגישה מנות מסורתיות בביצוע קפדני. ברבות מהן מציעים משקאות מקומיים מעניינים. מסעדת העיריה של ברמן נמצאת באחד מבתי העיריה המרשימים ביותר שראיתי. כשיורדים מהכניסה הלא-מרשימה מתגלה מרתף רחב ידיים ועתיק. מאפיין בולט של עיצוב הפנים הן חביות היין הענקיות. ברמן אמנם לא נמצאת באזור ייצור יין, אבל בעבר היתה זו עיר מסחר חשובה וחלק גדול מסחר היין של גרמניה התנהל דרכה. כתוצאה מכך העיריה מחזיקה עד היום בחנות מרשימה לממכר יין וחלק מהיינות המעניינים זמינים במסעדה.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ביקורת מסעדה, גרמניה, ירקות | תגובה אחת