לפני כאתמוליים נזכרתי שבשבוע שעבר שכחתי לשלם לדוֹד-חומוס בסוף ההזמנה. הוא היה עסוק בלקוח הבא ואני הייתי עסוק בהטענת חמוצים, בצל וחריף בצלוחיות הקטנות שליד החומוס. אז חזרתי אליו לשלם כדי שלא ירבץ נמר על מצפוני. הוא שמח.
(במרכז הצלחת סחוג, לא פול)
לפני שקיריל טס למולדת המייפל היינו פעם בשבוע הולכים בצהריים יחד לחומוס, קונים מנה יפה ויושבים לאכול אותה עם בירה על הדשא. מאז שעבר הוא מקטר שקר לו, שאין לו ים, שמש, חומוס ופיתות. הצעתי לו לפתוח שם חומוסיה כדי למלא את החסר, אבל הוא היה סקפטי. עוד בארץ הוא היה סקפטי. מצד שני, הוא כן עושה ניסויים באפיית פיתות בבית.
