אין לכם עדיין מכונת פסטה בבית? התביישו לכם! אני מציע שכמו שאתם ככה קחו את עצמכם וגשו מיד לרכוש אחת. היא לא יקרה, היא נצחית והיא מספקת פעילות גיבוש ובידור לכל המשפחה. את המכונה שלי קיבלתי מבילי ויגאל, שלא חשבו שיש מה לעשות אתה. פחח…
(חברתי, לינדה מארגנטינה)
הכנת הבצק פשוטה ומהירה, אחריה מעבירים אותו מספר פעמים במכונה ובסוף חותכים לצורת הפסטה המבוקשת. אפשר לזרוק מיד למים רותחים ולקבל פסטה טריה במהירות ואפשר גם לייבש ולשמור למועד מאוחר יותר.
אקדים ואציין שהצמחונית היתה נגד הפוסט הזה, לטענתה אין סיבה לקחת פסטה טובה ולטגן אותה. אני חולק על כך, פסטה זה נפלא וביסלי זה נפלא. כל אחד וקסמוהוהו הוא.
וכך מצאתי עצמי יושב עם גב תפוס על פוף אדום בלב ג'ימבורי (משחקיה, למי מכם שאין לו ילדים) עירוני, כשעשרות דרדקים רועשים מבצעים סביבי גיחות הפצצה. הרעש היה קשה, אבל הגב שלי כאב מדי מכדי לחפש מקום שקט יותר. המינוח האקולוגי המדויק לתופעה הזו הוא זיהום אקוסטי, אם אינני טועה והוא משמש ככלי נשק פסיכולוגי במלחמות.
רמקול בטון תקיף קרא לילדים להגיע ל"חדר ההפעלה". הילדים ניגשו בצורה מסודרת, לבשו חליפות קרינה וחבשו מסיכות חמצן. נורות כתומות וירוקות הבהבו וצפירה קולנית ניסרה באוויר. הזיהום האקוסטי הלך ופחת והועבר לחדר קטן יותר ואטום יותר. מעניין אם האינדיאניות תחזורנה משם עם נקניקיות בלחמניות…
ביום שבת חבר טוב בא לבקר במושב. אין דרך יותר טובה לארח מאשר עם בשר טוב על האש וכוס יין טובה ביד. קניתי את הבשר במקום הקבוע בערך שעתיים מוקדם יותר ונתתי לו להתחמם לו לאיטו במטבח.
כרגיל התחלנו עם הבשר ה"קל"… קציצות ונקניקיות. פשוט בשר מעולה.
רוב חובבי הבירה מסתפקים בשתייתה או בהכנתה, אבל מי שבאמת מתעניין יירצה גם לקרוא על ההיסטוריה שלה. ישנה אסכולה הטוענת כי כל ההיסטוריה האנושית סובבת סביב ייצור הבירה ושתייתה. זוהי אולי הגזמה, אבל שני ספרים ישנים-חדשים של היסטוריון הבירה האנגלי פיט בראון טוענים שאין ספק כי ההיסטוריה האנגלית עוצבה ע"י בירה.
לבריטים ישנה כידוע אובססיה להיסטוריה שלהם. בניגוד לעמים רבים אחרים, הם גם יודעים לכתוב עליה. היות והבירה והפאב הם בין המוסדות האנגליים הידועים ביותר, אין פלא שישנם שלל ספרים על בריטניה ובירה. פיט בראון עבד בעבר בפרסום והתעניינותו בהיסטוריה של הבירה החלה כאשר יום אחד הוטל עליו להכין מסע פרסום עבור סטלה ארטואה והייניקן. ב-2003 הוא עזב את הפרסום והחל לכתוב על בירה במשרה מלאה. מאז הוא כתב שלושה ספרים על בירה. בראון אמנם אינו טוען בגלוי כי הבירה היא האלמנט המרכזי בהיסטוריה האנושית, אבל הרעיון מופיע אצלו פעמים רבות, למשל בטענה כי הצורך במאמץ קיבוצי על מנת לייצר בירה היה גורם מכריע שדחף את בני האדם להתקבץ ביישובים.
מדי פעם אני קורא בבלוגים על חוויות קולינריות בפריז. חובבי קולינריה רבים נוהגים להזמין מקומות במסעדות נחשקות שבועות מראש ולתכנן מראש כל צעד ושעל במסע. אני לעומת זאת אוהב להיסחף בפריז עם הזרם. במשך השנים למדתי פחות או יותר לזהות את מלכודות התיירים וכך אני נוהג ללכת ברחובות העיר, להתבונן ולבחור בצורה ספונטנית את המקומות בהם אני סועד. כמובן שנוהג זה יכול להפוך את הטיול איתי לחוויה מורטת עצבים, אבל עד היום הזדמן לי לבלות בפריז בעיקר לבד. דוקא כאשר הלכתי עם אנשים אחרים סיימתי במקומות לא מוצלחים.
