ארכיון פוסטים מאת: דני עוזיאל

פסטיבל בירה? רשמים מאוקטוברפסט 2018. חלק ב'

אחרי שבפוסט הקודם הצבעתי על כל מה שרע באוקטוברפסט, כעת ניגע בצדדים החיוביים שהתגלו בשני ביקורי בפסטיבל. בביקור הראשון בשעות היום הגעתי לבד והתמקדתי באוכל רחוב שאפשר לקנות בדוכנים השונים. המגוון עצום, אבל לרוב ניכרת מידת תעשייתיות. טעמתי מספר סוגי … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה אלכוהול, ביקורת, ביקורת אירוע, בירה, גרמניה | 3 תגובות

פסטיבל בירה? רשמים מאוקטוברפסט 2018. חלק א'

אז מה הדבר הכי גרוע באוקטוברפסט? המוני התיירים האמריקאים בלבוש בווארי מסורתי? שאר התיירים בלבוש בווארי מסורתי? או אולי הבווארים בלבוש בווארי מסורתי? קשה להחליט. לכך נוספים המחירים השערורייתיים, צפיפות רבה בימים מסוימים, קפה מחורבן ומוזיקה מזעזעת. הפסטיבל העממי הגדול … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה אלכוהול, ביקורת, ביקורת אירוע, ביקורת בירה, בירה, גרמניה | 3 תגובות

שוברים מיתוסים: הירקות והפירות בישראל טעימים יותר

    מנגולד טכניקולור ממש לא. בשבוע שעבר דיברתי עם שתי נשים שיושבות איתי במשרד במינכן. אחת סיפרה איך היא התרשמה מן הפירות והירקות בישראל כשהיא גרה בה, והשניה – צמחונית, סיפרה כמה היא מצפה לפירות וירקות בביקורה הראשון בשנה הבאה. … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה אז"ש (אז זהו, שלא!), הגיגים, ירקות, פירות | 3 תגובות

לא רק נקניקיות. קפה Maelu, מינכן

חלון הראווה הוא מן הסוג שמושך הרבה תשומת לב מן הרחוב נכון אמנם שלמינכן מגיעים כדי לאכול נקניקיות ושאר חזירויות, אבל כל מי שהסתובב בעיר שם לב לכמות מפחידה של מאפיות וקונדיטוריות.  רובן מוכרות מאפים ועוגות טובים למדי ולכאורה קשה … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ביקורת, ביקורת מסעדה, גרמניה, עוגיות, קינוחים, שוקולד | תגובה אחת

R&R, צבעי הקשת בעיר הקודש

לכל אחד עולם אסוציאציות משלו, ושלי באות ממקומות מוזרים. כך למשל, שמו של הדיינר חסר הכשרות הירושלמי R&R הזכיר לי מיד את המינוח הצבאי האמריקאי, המתייחס אל… חופשה. רק לאחר שקראתי את המאמרים הראשונים שליוו את פתיחת המסעדה הבנתי שמדובר … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ביקורת, ביקורת מסעדה | 2 תגובות