בהיותנו אי אז בברצלונה (ע"ע פעם ראשונה בברצלונה), לגמנו יותר סנגריה ממים. הצמחונית פסקה אז בפסקנות הלכתית "קשה להרוס סנגריה" וכמובן, היא טעתה; כמו שאפשר לייבש ביצה מקושקשת ולשרוף מרק, יש המתמחים בביאוס סנגריה. יין, סודה, ציפורן, לימון, תפוז, לכאורה חומרי גלם פשוטים ומעטים, אבל בידיים הלא נכונות יכולים להפוך יין סביר למשקה איום בטעם תרופה או למים ורודים בניחוח געגועים ליין. בקיצור, לא מזיק להיוועץ במתכון בפעמים הראשונות.
את הסנגריות הראשונות שלי הכנתי לפי המתכון של ג'ו, שידעה דבר או שניים על אלכוהול. עם השנים והנסיון למדתי מה מתאים יותר (תפוזים, לימונים, אפרסקים) ופחות (תפוחים, בננות) ומה מיותר (סודה. אני שונא סודה, למרות שחציתי את קו ה-40).
אז ככה, סנגריה יכולה להיות מתוקה או יבשה, חמה או קרה, לבנה או אדומה, עם פירות טריים או משומרים עם סודה או מים מינרלים או בלי, עם ברנדי או קוואנטרו ובאופן כללי, בדיוק כמו שאתם אוהבים.
מדריך לארוס הכבד ומיטב כותבי המרשתת בעקבותיו, מספרים על הסנגריה ששמה נובע מהמילה הספרדית sangre, שפירושה 'דם', על שום צבעה. במתכון הבסיסי לסנגריה עם ברנדי כלולים הרכיבים לימון, תפוז, תפוח, סוכר, יין אדום, ברנדי ומים מינרלים. וזהו.
סנגריה אדומה (מכינים יום לפני הארוע)
אמל"ח
2 בקבוקי יין אדום טעים ופירותי (הפעם השתמשתי במרלו ישראלי)
1 קופסת שימורים גדולה של אפרסקים/משמשים (לא לזרוק את הסירופ!)
3 תפוזים
2 לימונים
1-½ כוס ליקר/וודקה/עראק לטעמכם (הפעם השתמשתי בליקר קליפות מנדרינה קלויות שהכנתי)
2 כפות צימוקים
1 מקל קנמון
1 כוכב אניס
6 מסמרי צפורן
(התעבות על הזכוכית – סימן למוצדקוּת הסנגריה)
תו"ל
בצנצנת גדולה סוחטים מיץ משני תפוזים.
חוצים את התפוז השלישי לאורך ופורסים דק, חוצים את חצאי הפרוסות.
סוחטים לימון אחד.
חוצים את הלימון השני לאורך ופורסים דק כל חצי.
חוצים את חצאי האפרסקים וחוצים שוב לקבלת רבעים.
מוסיפים את התבלינים, היין, הצימוקים וחצי כוס ליקר/וודקה/עראק.
טועמים ומוסיפים לפי הצורך:
לא מספיק מתוק – סירופ השימור של האפרסקים
לא מספיק חריף – ליקר/וודקה/עראק
לא מספיק חמוץ – בחייכם, אל תעשו סנגריה חמוצה…
פירות נוספים שיכולים להתאים: ליצ'י, אננס, דובדבנים, תותים, תות עץ, פטל
מערבבים היטב, סוגרים את הצנצנת ומקררים 12 שעות לפחות. מגישים בקנקן או קערה עם מצקת והרבה קרח.
שתיתם, נהניתם, הצטננתם (בקטע טוב), תפסתם ראש, נגמרה הסנגריה, אבל נותרו פירות ספוגי יין? אל חשש! הם יוסיפו טעם וצבע לקאיפיריניה, מרטיני, עראק, פורט חם (הוטי פורטי) ואפילו סתם קנקן מים.
דניאל רוגוב על פונץ' (וסנגריה) ב'הארץ', עם מתכונים, כולל כאלו ללא אלכוהול. כתבה שמתחילה בציטוט:
"יש שתי סיבות לשתות: אחת, כשאתה צמא, כדי להרוות את הצימאון; השנייה, כשאינך צמא, כדי למנוע אותו… ומניעה תמיד טובה יותר מריפוי" (תומס לאב פיקוק, 1856 בערך)
כתבתו המשעשעת של רועי ירושלמי ב-YNET, עם כמה מתכונים
מספר מתכוני סנגריה נוספים באתר Winefolly.com
(צלמה במדריד: עינת)
אז מה היה לנו שם?
סנגריה אדומה (מכינים יום לפני הארוע)
אמל"ח
2 בקבוקי יין אדום טעים ופירותי (הפעם השתמשתי במרלו ישראלי)
1 קופסת שימורים גדולה של אפרסקים/משמשים (לא לזרוק את הסירופ!)
3 תפוזים
2 לימונים
1-½ כוס ליקר/וודקה/עראק לטעמכם
2 כפות צימוקים
1 מקל קנמון
1 כוכב אניס
6 מסמרי צפורן
תו"ל
בצנצנת גדולה סוחטים מיץ משני תפוזים.
חוצים את התפוז השלישי לאורך ופורסים דק, חוצים את חצאי הפרוסות.
סוחטים לימון אחד.
חוצים את הלימון השני לאורך ופורסים דק כל חצי.
חוצים את חצאי האפרסקים וחוצים שוב לקבלת רבעים.
מוסיפים את התבלינים, היין, הצימוקים וחצי כוס ליקר/וודקה/עראק.
טועמים ומוסיפים לפי הצורך:
לא מספיק מתוק – סירופ השימור של האפרסקים
לא מספיק חריף – ליקר/וודקה/עראק
לא מספיק חמוץ – אל תעשו סנגריה חמוצה…
פירות נוספים שיכולים להתאים: ליצ'י, אננס, דובדבנים, תותים, תות עץ
מערבבים היטב, סוגרים את הצנצנת ומקררים 12 שעות לפחות. מגישים בקנקנן או קערה עם מצקת והרבה קרח.
וואו, הכתבה של רוגוב מ-2009. איזו היסטוריה.