במזיד עדשים

אני אוהב את הבקרים של ימי שישי. אין לחץ, הצמחונית לא ממהרת לעבודה ואפילו האינדיאניות רגועות. אחרי שמפזרים אותן לאקדמיות השונות ומוודאים שהן מפוזרות היטב, הצמחונית הולכת ליוגה שלה (ניסיתי גם, אבל זה עושה לי כאב ראש והמדריכות מעצבנות אותי – נראה אתכם נושמים מהברך!!), העתון נוחת בשעה טובה על שיח הלואיזה שפיתח עמידות עם השנים, הקפה שלי רותח במקינטה ודורי משבוע שעבר מהגג מרמקולי המחשב המרושתת. אחרי שנגמר הקפה נפתח בקבוק היין ואני מתעמק בערסל ובתשבץ תרתי משמע. כשהראש מסודר לא דרוש לי בשר, יום שישי כבר הגיע – השבוע נגמר.

"מה אתה מבשל?", שאלה הצמחונית

"נזיד עדשים", עניתי

"אבל חם…"

אני עושה זאת במזיד!

אני לא מבין את אסכולת "בחום הזה מרק? זה אוכל של חורף!". וכי הפשטידה או הסטייק שלכם קרים כשאתם אוכלים אותם בקיץ? אני לא מתייעץ עם מד החום לפני שאני מתחיל לבשל. נזיד עדשים חם ובירה קרה ליד זו יופי של ארוחה בכל טמפרטורה. הנזיד הזה מזכיר לי את הסצנה ב"נסיכה הקסומה", בה פזיק מאכיל את איניגו ומספר לו מה הוא פספס בגילופיו. רוטב חום, עדשים, קוביות של ירקות שורש ועלים ירוקים.

inigo soup

רוב הירוקים האכילים בגינה נגמזו בחום האביב, אבל לאחרונה מצאתי מצבור מנגולד, שכידוע נותן כוחות גנוזים להרוגי התמוזים.

  

נזיד עדשים (המתכון המקורי הגיע מקנדה עם ז'נט ועבר שינויים עם השנים)

אמל"ח

1 בצל גדול, קצוץ

5 כוסות מים רותחים

1 כוס עדשים ירוקות

2 תפוחי אדמה, חתוכים לקוביות גדולות (אני משאיר את הקליפה)

2-3 עלי דפנה

ערימה יפה (3 כוסות בערך) של עלים ירוקים, קצוצים גס (מנגולד, תרד, כף אווז, רוקט, עלי סלק, אורגנו, בזיל, שום ירוק, שום בר, חוביזה, ילקוט הרועים, כובע נזיר, חמציץ, עלי גפן)

2 עגבניות, מרוסקות

לא חובה: גזר/קולורבי/שורש סלרי, חתוכים לקוביות קטנות

אורגנו ובזיל, קצוצים גס – לשמור לסוף הבישול

מ"פ

 

תו"ל

(והפעם: כרשה במקום בצל ועגבניות מיובשות שנזכרתי שיש)

מטגנים את הבצל על שמנ"ז עד שמזהיב. בשלב הזה אני מחזיק את עצמי חזק לא להוסיף חריף, אבל תמיד מוסיף קצת כדי לבנות לבנות הבית עמידוּת.

הפעם שכחתי שיש עדשים בדרך ועברתי על אחד מחוקי היסוד הסירקיסיים – לא מכניסים מלח לפני בישול העדשים!! ומה אתם יודעים, לא קרה כלום. הקליפה לא יצאה קשה ולא הכה בי ברק, עדיין.

(It shrinks)

מוסיפים מים ועדשים. מרתיחים, מנמיכים את האש, מכסים ומבשלים כ-45 דקות. מוסיפים מלח ופלפל, את תפוחי האדמה (ואם בחרתם להוסיף גם שורשים אחרים), הדפנה, העלים הירוקים (אל דאגה, הם יתכווצו) והעגבניות ומבשלים עד שהירקות רכים.

מוסיפים את האורגנו והבזיל ומסירים מהאש.

במקור, במקום עגבניות היה רסק עגבניות ובנוסף, אבקת מרק עוף. איי דונ’ט דו אבקת מרק.

הגשה במרקיות, ככה או על אורז/קוסקוס והסטיה הקטנה שלי – לערבב עם טחינה וחריף.

וַיָּזֶד יַעֲקֹב, נָזִיד; וַיָּבֹא עֵשָׂו מִן-הַשָּׂדֶה, וְהוּא עָיֵף. וַיֹּאמֶר עֵשָׂו אֶל-יַעֲקֹב, הַלְעִיטֵנִי נָא מִן-הָאָדֹם הָאָדֹם הַזֶּה כִּי עָיֵף, אָנֹכִי;

 

אז מה היה לנו שם?

נזיד עדשים

אמל"ח

1 בצל גדול, קצוץ

5 כוסות מים רותחים

1 כוס עדשים ירוקות

2 תפוחי אדמה, חתוכים לקוביות גדולות (אני משאיר את הקליפה)

ערימה יפה (3 כוסות בערך) של עלים ירוקים, קצוצים גס (מנגולד, תרד, כף אווז, רוקט, עלי סלק, אורגנו, בזיל, שום ירוק, שום בר, חוביזה, ילקוט הרועים, חמציץ, עלי גפן)

2 עגבניות, מרוסקות

לא חובה: גזר/קולורבי/שורש סלרי, חתוכים לקוביות קטנות

אורגנו ובזיל, קצוצים גס – לשמור לסוף הבישול

מ"פ

  

תו"ל

מטגנים את הבצל על שמנ"ז עד שמזהיב.

מוסיפים מים ועדשים. מרתיחים, מנמיכים את האש, מכסים ומבשלים כ-45 דקות.

מוסיפים מלח ופלפל, את תפוחי האדמה (ואם בחרתם להוסיף גם שורשים אחרים), העלים הירוקים והעגבניות ומבשלים עד שהירקות רכים.

מוסיפים את האורגנו והבזיל ומסירים מהאש.

הגשה במרקיות ככה או על אורז/קוסקוס והסטיה הקטנה שלי – עם טחינה וחריף.

פורסם בקטגוריה בריא, ירקות, מרקים, עשבי תבלין, עם התגים , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

השאר תגובה