יודע מה?… ספרד – חלק ב'

בחלק א' טעמנו כמעט את כל מה "שצריך" לטעום בספרד.

עלינו על רכבת מברצלונה למדריד וקיווינו שנמצא שם דברים חדשים בצלחת. במיוחד אחרי שלא הספקנו להצטייד בנשנושים לרכבת והגברת עם עגלת המזון ביוקר לא הגיעה אל הקרון שלנו…

כשהגענו לדירה שלנו (דירה!) מצאנו שם מטבח קטן וחמוד וחשבנו שאולי יהיה נחמד להשתמש בו באיזה יום. שמטנו את הפקלאות ויצאנו לחיפוש אחר מסעדה זולה וקרובה. לא מצאנו מסעדה שנראית סבירה, אז בכל זאת נכנסו אל המכולת הצמודה וחיפשנו חומרי גלם פשוטים להכנה ארוחת ערב צנועה. מצאנו: לחמניות ארוזות מפוצצות חמאה, דונאטס ארוזות מצופות שוקולד, בננה, מנגו, תפוז, טונה וביצים. כשהגענו לדירה גיליתי שאין לנו שמן בשביל להכין חביתה, אז בתושיה רבה השתמשתי בשמן של קופסת הטונה. אני מתגאה באלתור עד היום.

לבסוף הוגש סלט פירות, מקושקשת, כאמור, לחמניה שנצרבה על מחבת יבשה ודונאטס בצד. מי צריך גורמה?

 

 

בבוקר חיפשנו ארוכות מקום קטן לנשנוש. לבסוף הגענו למסעדה/בר על הרחוב הראשי, שנראה מספיק מלא באנשים כדי להעיד על טיבו, אך לא מדי מפוצץ. הזמנו טוסט קלוי לצד ממרח עגבניות קל ומקושקשת עם נקניק כלשהו. נחמד מאוד!

 

 

Mercado de la Reina

Gran Vía, 12

 

בהמשך הגענו אל שוק מקורה לא גדול ומאוד חמוד. לקחנו כמה פירות חתוכים ואיזה קינוח יפה שנתקלנו בו באחד הדוכנים. בסך הכל מסודר יפה, נראה טרי ולא עמוס!

Mercado San Anton

Calle Augusto Figueroa 24, 28004

 

המשכנו לכיוון אחד הפארקים בעיר. אני כמובן, כמו כל אישה ממוצעת, חיפשתי איזה מקדונלד’ס ולא בשביל האוכל, וכשלא מצאנו אחד, הסתפקנו בקונדיטוריה/מסעדה על הדרך. אני הלכתי לעשות את שלי והבחורצ'יק שאתי ניצל את הזמן היטב ובחר לנו כמה פטיפורים מרהיבי עין בשביל נשנוש בפארק.

 

לאחר סיבוב ארוך בפריימק, כמו כל ישראלי מצוי, היינו צריכים קצת מנוחה… ואוכל, כמובן. נזכרנו שקיבלנו המלצה ללכת למקום שנקרא "מאה סנדוויצ'ים". הופתענו מהשם והציפיות לא היו בשמיים. הגענו למקום ריק מאנשים ולא נקי במיוחד, אך התיישבנו בכל זאת… בגלל ההמלצה.

נגלה לעינינו תפריט מפוצץ בכריכים עם המון סוגים של מילויים ומספר סידורי לכל כריך. ההזמנה וההגשה הן עצמאיות ומקבלים מין מכשיר קטן שמצפצף לך כשההזמנה מוכנה. כמובן שהתפריט לא כלל אנגלית, אז את רוב הזמן בילינו דבוקים לגוגל טרנסלייט. הצלחנו להבין את הרוב. האוכל הגיע מאוד מהר והיה מאוד טעים! כל כריך באורך של כ-10 ס"מ, לא יקר ומלא בטעמים. ממליצה להתעלם מהשולחן הדביק והשירותים המזעזעים (אולי זה היה רק הסניף הזה) ולהזמין כריכים בשפע!

 

100 Montaditos (זו רשת עם כמה סניפים)

 

עוד שוק מקורה נחמד מאוד, עם דוכן מוצרלה נהדר (בגטים עם מוצרלה במספר וריאציות) היה שוק סן מיגל.

San Miguel

Plaza de San Miguel

 

בהמלצת חבר, ביקרנו במסעדת Public. מחירים לא מאוד גבוהים, אווירה חמימה ומנות פשוט מעולות. אני הזמנתי סטייק שהגיע דק מאוד ועסיסי, ותומר הזמין ריזוטו פטריות מצוין. את הקינוח כבר לקחנו אווי כי התפוצצנו!

Public

Calle del Desengaño, 11

  

באחד הימים חיפשתי במרשתת את המקום המומלץ ביותר לקינוח במדריד, כי אם כבר אני שם… ומצאתי במקום הראשון חנות קטנה לעוגות גבוהות. הגענו לחנות והתרשמתי לטובה מהחמידות והמתיקות שלה. גם התפריט היה מקסים, כל סוגי העוגות היו מצוירים. בפועל העוגות אמנם היו יפהפיות, אבל הטעם היה רק בסדר…

עוגת קטיפה אדומה היתה די סתם, אבל עוגת הגבינה והשוקולד היתה נהדרת.

La Cocina de Mi Vecina

(ובתרגום: "My neighbor's Kitchen")

Corredera Alta de San Pablo, 15

 

על הדרך נתקלנו בחנות ממתקים מטורפת, עמוסה מהרצפה עד התקרה. אכלנו עוד פאייה ממוצעת והזמנו פיצה לדירה, כמיטב המסורת (החדשה) בחו"ל.

  

 

לסיכום,

עם קצת מאמץ לא תתקשו למצוא בברצלונה ומדריד מסעדות איכותיות, טאפאסים מעניינים וסנגרייה כיפית. כמובן שלא תמיד נופלים טוב, אבל בהחלט אפשר להשלים ארוחה באחד מהשווקים המצוינים שנתקלנו בהם גם כאן וגם כאן.

מה שבטוח, הייתי חוזרת בשביל הצ'ורוס.