"… דרך אגב, דינה, אם יוצא לך פעם לעבור בצומת פיכסה, יש שם מסעדה קטנה עם המלוואח הכי מחורבן שאכלתי בחיים שלי, את מוכרחה פעם לטעום!"
החוקר קוּטר (דב’לה גליקמן) / “גבעת פיכסה”, זהו זה
היום הייתי עם האינדיאניות בספריה הרחוקה ממקום מגורנו. בחרתי בשבילן את "המלך צב צב" של ד”ר סוס ואת "צ'ארלי בממלכת השוקולד" של רואלד דאהל והן בחרו שני ספרים של דיסני, סיפורי מיתולוגיה יוונית וספר של פיסיקה קוואנטית למתקדמים. כדי לרענן קצת את השגרה החלטתי לבדוק את מצאי הג'אנק פוד (ובעברית תקנית, ג'אנק הפוּד) בסביבה ולהפתעתי גילינו פיצריה, בורקסיה וגלידריה שלא ידעתי על קיומן. בדיעבד, טוב שכך.
הסופגניות במעוז הבורקס נראו שמנוניות משהו, על כן יצאנו לכיוון הפיצריה. הפיצה היתה מהזן הנחות ביותר, אגב, אתם מוכרחים פעם לטעום! 8 ₪ למשולש של הרבה יותר מדי בצק עם הרבה יותר מדי גבינה זולה, רוטב עגבניות תפל וכמה פרוסות זיתים. הבנות רצו מאד והייתי במצב רוח להשתכנעות, אז ישבנו. הקטנה אכלה כמה ביסים ועד מהרה עייפה מללעוס, הגדולה דווקא חסלה כמעט את כל קילוגרם משולש הבצק. לדידי, צריך להכריח אנשים שמוכרים פיצה לעבור קורס בסיסי באפיה. יתר על כן, אני מציע להעביר חוק שיתיר רק למי שעומד בתקנים מאד מחמירים לקרוא לבצק שלו פיצה.
עם צאתנו ממפגש הצרבת הבחנו באדנית מלאה בעשבי תבלין. פייר, הופתעתי. הסכיתו נא לשיחה שהתפתחה:
אבא: איזה יופי, יש פה עשבי תבלין! מי מזהה איזה עשבים יש כאן?
אינדיאנית גדולה (6): זעתר!
אבא: נכון מאד!
אינדיאנית קטנה (4): נענע!
אבא (מצביע על התימין): כל הכבוד! ומי יודעת מה זה?
…שתיקה מביכה…
אבא: אני אתן לכן רמז, זה מתחיל ב-תִּי…
אינדיאנית קטנה: יוֹכוּס!!
אבא: אנטיוכוס היא תשובה נכונה, אבל לא לשאלה הזו, זה תימין!
(בראבא בכוננות אנטיוכוס, זהו זה לחנוכה 1985)
יפה, אז גם השנה הכינו היטב את הילדים בגן לחג החנוכה. אנטיוכוס הוא אכן דמות מרכזית בדברי ימי האינדיאנים. דרך אגב, נכנסו לרפרטואר כמה שירי חנוכה חדשים שמעולם לא שמעתי, הקטנה מכירה אותם על בּוֹריַם, אם אתם דווקא מעוניינים. אתן לכם דוגמא:
יהודה המכבי,
היו לו אלף איש.
הצעיד אותם אל ראש הגבעה
ולמטה אל הכביש.
כשהוא עלה הם עלו,
כשהוא ירד הם ירדו,
כשהוא היה בדיוק באמצע
לא עלו ולא ירדו.
שיר מצחיק. כשאתה שומע אותו הוא עושה לך לצחוק.
מתחיל ב-לָ
מנושא לנושא באותו נושא, כמעט, הרשו לי לשתף אתכם במאורעות ארוחת ערב אחת, אשתקד:
האינדיאנית הקטנה מחביאה משהו מארוחת הערב בתוך פיתה: "תנחשו מה יש לי בפיתה!"
אנחנו: עגבניה?
אינדיאנית קטנה: לא.
אנחנו: מלפפון?
אינדיאנית קטנה: לא.
אנחנו: גזר?
אינדיאנית קטנה: לא.
אנחנו, נשברים: אז מה?
אינדיאנית קטנה: זה מתחיל ב-לָ
אנחנו: לא יודעים…
אינדיאנית קטנה: אז אני אגלה לכם, לָפְפוֹן!
(לפפון, איך לא ידעתם?)
עברית שפה קשה. אולפן גדול, עברית קטן. ולנושא הפיצה, נדמה לי שהמונח הנכון אינו גבינה זולה אלא תחליף גבינה. רוב הפיצריות הזולות מציעות פיצה עם גבינה שבה החלב הוא מרכיב וירטואלי.
עשה גם לי לצחוק 🙂
המקור לשיר על יהודה המכבי https://youtu.be/TWWNFB8grkw
וואו! תודה, שימי!! לא ציפיתי למצוא את המקור אי פעם…