"אני הייתי רוצה לספר לך איך לצערי, כן, מתנהלות ישיבות הממשלה. אתה נכנס לישיבת ממשלה, על השולחן מכל טוב הארץ. כן, מגשים של פירות: אפרסק, אפרסמון, אפטרשייב. ומגשים של מאפה והרבה בורקס. את שומעת? המון בורקס! שר הבטחון מדווח על פיגוע, בממשלה אוכלים בורקס. הוא מדווח על טרור והם אוכלים בורקס. אינתיפאדה, בורקס! ולמחרת אותו דבר, שוב פעם אוכלים בורקס! ואני שואל אותך, כן, איזה מין ממשלה היא זו שכל היום אוכלים שמה בורקס? למה לא קצת רוגעלך, או בפלה, או בקלאווה, או קצת פולקעס, למה לא?? מה יש?"
טוביה צפיר בתור אריאל שרון, מדבר אל כבשה שנחה על כתפיו* / "טוביה על הגג"
בורקס. מה רע? בצק משמין, מילוי מתובל כמו שצריך עם מרקם שקשה לסרב לו. בסך הכל, בורקס זו שמחה גדולה ואם מכינים אותו טוב, אני יכול לאכול כמויות לא סבירות של בורקס.
כמו שקורה לא מעט, יום אחד נתברר שהרעיון לאחד הבורקסים החביבים עלי, בורקס התרד של נעמי, הגיע מגב אריזה של סנפרוסט, החברה שמקפיאה את השמש מאז 1970 (ושייכת כיום לתנובה). עוד שני מתכונים מוצלחים מאריזות מוצרים שקופצים מיד לראש הם עוגיות שוקולד צ'יפס מאריזת השוקולד ולחם הבננה מקופסת מדגני הבוקר של Post, אבל הפעם נתרכז בבורקס. בימי התרד הטחון בקופסאות קרטון היתה על גב האריזה הצעה להוספת טעמי אמת למחית הירוקה והאנמית שבפנים. נעמי לקחה את הרעיון והקפיצה אותו לרמת הבורקס הנחשק.
אמל"ח
1 בצל, קצוץ דק
2-3 שיני שום, קצוצות
חבילת 800 גרם מדליוני תרד, מופשרת ומנוקזת
1 כף גדושה קמח
½ כוס חלב (או מים)
אגוז מוסקט מגורר, מ"פ
גבינה בולגרית
חבילת בצק פילאס (או עלים), מופשרת
לציפוי:
ביצה טרופה
מלח גס, קצח, שומשום
תו"ל
מטגנים בצל ושום על שמנ"ז או חמאה.
מוסיפים את התרד המופשר ומטגנים מספר דקות.
מוסיפים את הקמח ומטגנים תוך ערבוב כדקה.
מוסיפים לאט את החלב ומבשלים כדקתיים, להסמכת העסק.
מתבלים במוסקט מגורר (בעדינות, זה תבלין חזק), מלח (בזהירות, אם אתם מוסיפים אחר כך גבינה בולגרית) ופלפל שחור.
מסירים מהאש ומעבירים למקרר לחצי שעה של הצטננות, על מנת שלא לסמרטט את הבצק הבעל"ט.
מחלקים חבילה של בצק פילאס לשלושה חלקים. על כל אחד מהם מורחים שכבה נאה מבלילת התרד הקרה ומפוררים לפי העין גבינה בולגרית, או כל גבינה אחרת לטעמכם.
מקפלים מעט את הקצוות מימין ומשמאל ומגלגלים את העלה מכם והלאה.
מעבירים לתבנית אפיה עם נייר אפיה, מברישים ביצה טרופה מלמעלה ומפזרים מלח גס, קצח ושומשום.
חורצים בסכין מספר חריצי רוחב ואופים בתנור שחומם מראש ל-180 מ"צ, עד שמתקבל צבע שחום יפה.
בא’נה, פטיט!
מאורעות בורקס ראויים לציון:
בורקס כימי
בשיעור מעבדת כימיה הראשון בתואר הראשון הכנו Borax. ליאור ואני הוספנו לדו"ח המעבדה מתכון לבורקס. חשבנו שזה נורא מצחיק, אבל התגובה שקבלנו היתה צוננת.
בורקס "העמק"
בשנת שקר כלשהו עליתי וירדתי ברגל מהתבור ואת השבועיים שאחרי כן ביליתי בבית חולים עם חום גבוה מאד שאיש מהרופאים לא ידע להסביר. בתקופה ההיא זרם לי אופטלגין בדם, ירדתי ניכּרות במשקל, פעמיים התכסה גופי בפריחה, פיתחתי אדישות לדקירות מחטים, הרגזתי כמה אחיות לחוצות ופעם אחת הצלחתי להבהיל אותן כשאמרתי שאני יוצא לסרט. חבריי הטובים הבריחו לי אוכל אמיתי כדי לעודד את נפשי: שייקה הביא לי שוקולדים של מישי, אמא שלי הביאה לי המבונגר, מיכל הביאה לי יוגורט עם פטל טרי שקטפה בבוקר, הסיני והעיראקי הביאו לי פופקורן ואייל הביא לי בורקס ענק שאמא שלו אפתה. איזה יופי של בורקס… טעמו ופריכותו זכורים לי עד היום.
בורקס מלונים
יהל ואני עבדנו קיץ אחד בשדה מלונים. לקראת סוף היום היינו מתערבים כמה זמן ייקח לנו להגיע עד קצה השורה. הפרס לזוכה הישר היה על פי רוב שקית בורקסים לבחירתו. הפסדתי הרבה בורקס בזמנו…
*הקטע המדובר מטוביה על הגג – https://www.youtube.com/watch?feature=player_detailpage&v=_9iK7SIwbgs#t=857
"מדליוני תרד"? מה זה? בכל מקרה, התוצאה נראית מרהיבה. אני מת לנסות להכין חלזון בורק כמו בבלקנים עם בצק פילו.
הכי טעים זה בלי גבינה אלא "פרוה" וטבעוני למהדרין. אין כמו הבורקס של נעמי. שמו יצא למרחקים…
מדליוני תרד הם עלי תרד קצוצים ומוקפאים בצורת מטבעות, גדלים בשקית במקפיא של הסופר.
אני מוותרת על הביצה הטרופה המוברשת מלמעלה. במקום זה, אני מברישה עם הנוזל שניגר ממלית התרד. לגבי הבצק, מניסיון שלי זה יוצא הכי טוב עם בצק פילאס תורכי. צריך לנסות פעם עם עלי פילו. אולי יחסוך קצת שומן וקלוריות. ותודה על המחמאות…