קניתי סכין!! איזה כיף לי… אני אוהב סכינים. גיליתי את זה כשבגיל חד-ספרתי כלשהו קיבלתי מאבא שלי אולר מקגייוור. אתם מכירים, נו, של ויקטורינוקס, האדום הזה עם סמל המגן והצלב השוויצרי במרכזו. לא יכולתי לעזוב אותו. הוא היה אתי כל הזמן – כל מקום, כל שעה, אפילו במיטה. כמה בילינו יחד… כמה נחתכתי ממנו… הוא אחראי לחלק מהצלקות האיכותיות ביותר שיש לי. בקיצור, סכינים עדיין עושים ועושות (סכין בלשון חז”ל – זכר ונקבה, וכך גם בימינו) לי את זה.
לפני מספר אתמולים עשתה לי עיניים סכין אחת מאחד ממדפי הצרכניה שלנו, באזור המוצרים התאילנדים, שהוא האזור החביב עלי. מיד ערכנו הכרות: היא היתה כבדה למדי ומושחזת היטב, דומה קצת לקופיץ, אבל מסיבית יותר. הדודה מהקופה הציעה לקצוץ אתה זרדים, אבל לי דווקא נראה שהיא מתאימה לריסוק עצמות. רכשתיה במיטב 45 השקלים שלי.
(קופסת הגפרורים ששמתי לצורך קנה מידה לא נראית כמו קופסת גפרורים, אבל זה מה שהיא)
עקב מסיביותה לא נח לעשות אתה עבודות חיתוך עדינות. מי מכיר ויודע למה היא משמשת? זו לא חידה, אני באמת תוהה.
ואם כבר נזכרתי במקגייוור, זה הזהו זה שעשו עליו:
נפלא!
זאת לא קופסת הגפרורים של צ'מיצ'נגה זצ"ל?
בהחלט כן, זו הסיבה ששמתי אותה. מרוב התלהבות שכחתי שהיא אמורה להוות קנ"מ.
רעיון אחד לשימושיה של הסכין התאילנדית שלך:
https://www.youtube.com/watch?v=imd7rvO6CLM
ורעיון נוסף:
https://www.youtube.com/watch?v=GViaOUTC3rY
למרות שאני יודעת שבסרטון משתמשים בסכין אחרת. בקיצור, נראה לי שזאת Chopping/ Hacking knife.
Hack away, my friend 🙂
אכן, לא אותה סכין. הסכין בסרטון דקה וגמישה יותר. עם שלי יהיה לא נח לעשות עבודות עדינות.
אבל תודה!!
הנה שימוש אחד:
http://www.davidlebovitz.com/2013/07/how-to-prepare-fresh-coconut/