אתאר לכם איזה קטע מתוך מחזמר בלתי מותחל, בלתי גמור, אבל מתרחש באמצע. כמו שנהוג במחזמר, יש תפאורה מרהיבת עין, כגון: קורות עץ, פוסטרים של סרטים ישנים, כוסות יין הפוכות וכסאות גבוהים. איפה אנחנו? בפאב. יפה.
והנה אתם יודעים שלכל סועד בפאב יש צלוחית נשנושים על יד הבירה. אתם ודאי גם מכירים את הפתגם "צלוחית הבוטנים של השכן מלאה יותר". אני הייתי מקפיד על זה. שצלוחית הבוטנים של השכן שלי על הבר תמיד תהיה מלאה יותר. שלא יידמה לי שאני שואף למשהו שיש לשכן שלי שאני נורא רוצה. לא. צלוחית הבוטנים של השכן שלי מלאה יותר, נקודה. מה הייתי עושה? הייתי מרוקן את הצלוחית שלי ליתר בטחון.*
וכך ישבתי לי אותו ערב לא רחוק משפת הכנרת בימיה המלאים יותר, בחדר אפלולי, על כסא גבוה וברקע מוסיקה שהיתה כנראה רועשת מדי. חצי ליטר של בירה כהה וסמיכה הונח לפני ולמרגלותיה צלוחית עם מיני נשנושין מהסוג המלוח והמצמיא במיוחד. משהתרוקנה קערית א' הניח המוזג קערית ב' ובה מקלוני גזר. כל מקל עומד דום מתוח שפיץ דוקר את הכחלחלה. הגזר היה נגיס במידה הנכונה. לא רך מדי, לא קשה מדי, ככה הוא באמצע. היה לו טעם שומי-חריף והוא היה חמצמץ במידה. ניסויים בבית הניבו גזרים דומים, אך לא שונים.
איך מכינים מקלות גזר בשביל הליד של הבירה? ככה:
אמל"ח
מספר גזרים, קלופים
שום, קצוץ דק
מיץ לימון טרי
פלפל שאטה (חריף יבש), קצוץ דק (ולא לגעת בעיניים!)
קורט כמון
אפשר גם להוסיף עשבי תבלין לפי הטעם (אורגנו, בזיל, נענע) או תבלינים יבשים שאתם אוהבים.
(זה לא שאטה, אבל זה תופס בתור חריף ויבש)
תו"ל
חותכים את הגזרים לפרוסות עבות, את הפרוסות למקלות ארוכים ואת המקלות חוצים.
מניחים את המקלות בסיר קטן ומכסים במים. שייקה סיפר לי פעם שכדאי לשים מעט סוכר במים כי זה עושה טוב לגזר. מבשלים על אש גבוהה עד לרתיחה, רק כדי שהגזר יתרכך מעט. אנחנו לא רוצים אותו פלאפי.
מסירים מהאש, מסננים את הגזר ומעבירים אותו לתוך קערה עם מים וקוביות קרח. פעולה זו מקררת את הגזר במהירות ועוצרת את הבישול.
מניחים את הגזר בצנצנת ומוסיפים את השום, הכמון והשאטה ומכסים במיץ הלימון.
זהו. שומרים במקרר. למחרת כבר יורגשו טעמי הפלפל והשום.
*הדשא של השכן של מאיר
אז מה היה לנו שם?
מקלות גזר חמוצים
אמל”ח
מספר גזרים, קלופים
שום, קצוץ דק
מיץ לימון טרי
פלפל שאטה (חריף יבש), קצוץ דק (ולא לגעת בעיניים!)
קורט כמון
אפשר גם להוסיף עשבי תבלין לפי הטעם (אורגנו, בזיל, נענע) או תבלינים יבשים שאתם אוהבים.
תו"ל
חותכים את הגזרים לפרוסות עבות, את הפרוסות למקלות ארוכים ואת המקלות חוצים.
מניחים את המקלות בסיר קטן ומכסים במים. מבשלים על אש גבוהה עד לרתיחה, רק כדי שהגזר יתרכך מעט.
מסירים מהאש, מסננים את הגזר ומעבירים אותו לתוך קערה עם מים וקוביות קרח.
מניחים את הגזר בצנצנת ומוסיפים את השום, הכמון והשאטה ומכסים במיץ הלימון.
שומרים במקרר.
מעולה. זיהיתי את הסגנון המאיר אריאלי שכזה כבר אחרי 3 שורות.
עוף טוב, הכל טוב.
אני עדה! זיהה אפילו במשפט הראשון!
נראה מאוד מבטיח