אין קרם בבוואריה

למדנו לראשונה על ביירן, הבראסרי הבווארי שנפתח לפני כשלושה חודשים בפינת הרחובות פרישמן וסירקין, מן הביקורת החיובית למדי של שגיא כהן. אנחנו מאוד אוהבים לקרוא את הביקורות שלו, אבל לדני היתה ביקורת קשה על הביקורת. ראשית, הוא לא הזמין בירה. מי נכנס למקום שמגיש אוכל גרמני ולא מזמין בירה, ולו רק כדי לקשט את השולחן? שנית, הוא סיפר שבאותו יום הגישו במיוחדים צלי שוק תחתון של חזיר ולמרות זאת, הוא בחר לנסות שני שניצלים. איך מוותרים על שוויינהקסה, מהמאכלים הנפלאים ביותר של המטבח הגרמני?! שמחנו, אם כן, לקבל הזמנה לבקר במסעדה ולבחון את הדברים הנכונים.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה אוסטריה, ביקורת מסעדה, בירה, בירה במחיר שפוי, גבינות, גרמניה, חזיר, נקניקיות | תגובה אחת

צ’ילי קון קרנה קון שוקולד

בהמשך לסנונית השילובים של בשר עם שוקולד, אני שמח, בשעה טובה, לכתוב על צ'ילי קון קרנה. אם תעלעלו קצת בדברי ימי הצ'ילי, תגלו עד מהרה שיש למאכל הזה הרבה גרסאות ושגרסאות רבות יש לאמת על מוצאו, כך שלמען האמת, כמו שזה נראה, לא נראה שיש "אבו-צ'ילי המקורי". יפה. אם אתם ממש רוצים לחקור את הנושא לעומק, אדרבה, לכו על זה, אני לא בענין.

IMG_8509a

אני אוהב את הנזיד הטעים הזה של בשר טחון עם פלפלים חריפים, שעועית ועגבניות ולא באמת אכפת לי אם זה צ'ילי קון קרנה על פי הגדרה או לא. השילוב של ארבע אבני היסוד הנ"ל עם שוקולד הוא קסום ומכושף ובאמת שאין סיבה להוריד אחת מהן רק בגלל שכמה אדוקי צ'ילי טוענים שהוא לא מופיע במתכון המקורי (ע"ע הפסקה הראשונה), זה טעים ככה.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה בקר, בשר, חזיר, יען, שוקולד | עם התגים , , , , | 7 תגובות

יומני מחניודה 5: יודל'ה וחיות אחרות

IMG_7548

זה זמן רב שאני רוצה לכתוב משהו על יודל'ה, הבן המוכשר של מסעדת "מחניודה". את יודל'ה גיליתי במקרה. במקור רצינו להיכנס באופן ספונטני לספינת האם אחרי סיבוב קניות מאוחר בשוק. המארחת בכניסה שאלה אותנו אם הזמנו מקום ואחרי שהשבנו בשלילה היא נעצה בנו מבט מחייך האומר "הצחקתם אותי". אחרי ניסיון סמלי למצוא לנו מקום היא שלחה אותנו לצד השני של הרחוב לחור דמוי בר. התיישבנו והשאר היסטוריה.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ביקורת, ביקורת מסעדה, מדריכים, שווקים | 2 תגובות

אוטואוכל אוכל אוטו

IMG_7468

עכשיו נסו להגיד זאת במהירות. זה תרגיל אינטלקטואלי-אינפנטלי מעניין לקיץ. הצלחת אירוע האוטואוכל ליד המפלצת ביום שישי שעבר גרמה לנו להגיע בנפרד לעוד שלושה אירועים כאלה. טוב שהפרויקט מסתיים עוד שבועיים, כי אנחנו מתחילים להתמכר.

נסכם כבר עכשיו. משהו טוב קורה עם הפרויקט הזה. האווירה נפלאה, האורחים מעניינים והחשוב מכל עבור זללנים כמונו: האוכל משובח. ממה שראינו עד עכשיו, מדובר בהפקה מורכבת ובלוגיסטיקה לא פשוטה. באירועים בהם היינו העסק עבד כמו שעון שוויצרי שבור, אך מדויק. יש לציין כי אני רואה בפוסט זה תשובה אלטרנטיבית לכתבה מתנשאת ומרגיזה שפרסמה אתמול כתבת של ה"ארץ", אשר הטריחה את עצמה לאירוע אוטואוכל בודד שהתרחש בשוק.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ביקורת, ביקורת אירוע, מאכלי מצור | תגובה אחת

נוסטלגיה ועגבניות

לפני שבוע אבא שלי הזכיר לי שהיתה לנו פעם מערכת משולבת של רדיו-טייפ-פטיפון. המערכת הזו ליוותה אותי מאז נולדתי, וכמובן ששמחתי מאד להסיר ממנה את העטיפות המאובקות ולהשוויץ בפני האינדיאניות שלי בתקליטים שגדלתי עליהם.

ל"מה פתאום" עם נירה רבינוביץ' היתה הצלחה גדולה, כך גם לדרדסים. לפסטיבלי שירי הילדים הן התחברו קצת פחות וגם "איך בונים קיבוץ" לא עורר בהן כל רפלקס גליציאני סוציאליסטי. אז התחילו לעלות בי כל מיני זכרונות מגילאים חד-ספרתיים. למשל, נזכרתי בבירור שתקופה ארוכה בילדות היה לי פחד לא מוסבר משולה חן. ביקשתי להעביר תחנה בכל פעם ששמעו שיר שלה ברדיו. בדיעבד זה משעשע מאד, יש סיפורים על סבא שלי, שלא היה מוכן לשמוע שירים של יהודית רביץ. הסיפור המוצלח מכולם היה שבמהלך נסיעה באוטובוס הוא ניגש לנהג ודרש שיעביר תחנה או יכבה את הרדיו שבדיוק ניגן שיר שלה. סליחה, יהודית, אני דווקא אוהב אותך. סליחה סבא, בגיל 17 קניתי קלטת של יהודית.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הגיגים, ירקות, נוסטלגיה | עם התגים | 5 תגובות