חברים טובים הביאו לנו מתנות, שוקולדים משובחים מגרמניה ועוד דברים יפים וטובים. המתנה המשעשעת ביותר היתה מפתח, בורג ואום, שנראים ככה (את האום ניתן יהיה לראות מאוחר יותר).
לכאורה, סתם כלי עבודה, אבל קודם כל הם מגרמניה (וידוע שגרמנים מייצרים כלי עבודה טובים) ושנית, הם שקלו די מעט. החלטנו לתעד את השימוש בהם בדרך משעשעת, ובשבת בבוקר הצלחנו להפריד את הילדים מהמסכים ולעשות פרוייקט משפחתי:
הם יושבים בחושך. מימין לשמאל: אוטולנגי, ורד, השלמון, קדם
במסגרת פסטיבל הקולנוע היהודי ה-15 בסינמטק ירושלים הוקרן אתמול סרט התעודה Jerusalem on a Plate על המטבח הירושלמי. את הסרט מנחה השף יותם אוטולנגי, אשר נולד בי-ם, אבל חי ועובד כבר 15 שנה בלונדון. עם סיום ההקרנה התקיים באולם דיון שפים מעניין. קרב סכינים כמעט ופרץ שם.
ברוח החג הוגשו לפני ההקרנה תקרובות של מיני סלטים, חלה ענקית וסופגניות לא רעות. השתעשענו לנו במחשבה שאוטולנגי במו ידיו הכין את הבופה, אבל רק השתעשענו. לרגל שממון הסלטים התרכזתי בסופגניות, כי סלטים יש תמיד וסופגניות רק בחנוכה.
איזה יופי זה רימון, אין שום פרי שדומה לו במראה ובטעם. אפשר להכין ממנו מיץ, יין, סירופ, רכז, חומץ והכל בצבעי אדום-ורוד-בורדו משגעים. אם נשארו לכם רימונים על העץ או בסופר, הנה הזדמנות לשמר אותם לשאר השנה.
כשהיינו ילדים היינו מפרקים אצל סבתא שלי את הרימונים הוורודים, הם מתוקים יותר. הפירוק עצמו היה תעסוקה וארוע חברתי. היום אני מפרק רימון בדקות בודדות, איך זה שפעם זה לקח שעה?
אחד התענגות הקולינריים הפשוטים ביותר להגשה היא פלטה של גבינות או/ו מעדני בשר. יחד עם זאת, הכנתם של מוצרים אלה אינה פשוטה ולכן רוב חובבי הז'אנר יסתפקו בקנייתם במעדנייה והגשתם לשולחן כשהם ערוכים כמו במסדר. למרבה הצער, אין בישראל מסעדות רבות המציעות פלטות כאלה ורוב המעדניות המוכרות את המוצרים אינן מאפשרות ישיבה ואכילה במקום.
כשקיבלנו הזמנה לדגום את המעדניה גורמה שופ בתל אביב היינו סקרנים מאוד לראות איך מיישמים מודל של מעדניה שגם מתפקדת כביסטרו. יש להודות כי ההצהרה על כשרות מוצרי הבשר הפילה מעט את רוחנו. בכל מקרה, החלטנו כי המקום מצדיק הגעה לסיוט החניה של צפון אבן גבירול.
"… דרך אגב, דינה, אם יוצא לך פעם לעבור בצומת פיכסה, יש שם מסעדה קטנה עם המלוואח הכי מחורבן שאכלתי בחיים שלי, את מוכרחה פעם לטעום!"
החוקר קוּטר (דב’לה גליקמן) / “גבעת פיכסה”, זהו זה
היום הייתי עם האינדיאניות בספריה הרחוקה ממקום מגורנו. בחרתי בשבילן את "המלך צב צב" של ד”ר סוס ואת "צ'ארלי בממלכת השוקולד" של רואלד דאהל והן בחרו שני ספרים של דיסני, סיפורי מיתולוגיה יוונית וספר של פיסיקה קוואנטית למתקדמים. כדי לרענן קצת את השגרה החלטתי לבדוק את מצאי הג'אנק פוד (ובעברית תקנית, ג'אנק הפוּד) בסביבה ולהפתעתי גילינו פיצריה, בורקסיה וגלידריה שלא ידעתי על קיומן. בדיעבד, טוב שכך.
