בשנה שעברה יצא לי להכיר את הספירולינה, אצה כחולה-ירוקה (ציאנובקטריה), אחד האורגניזמים הקדומים ביותר הידועים לנו ושנראה שהיתה בשימוש האצטקים עוד באצטקיה. חוץ מזה, היא נחשבת למזון על. למה על? כי יש בה הרבה מאד רכיבים בריאים, המון*. טעמתי, אין לזה טעם על. קצת מזכירה ביסלי כשהיא יבשה וקצת אצתית כשהיא רטובה. מוסיפים אותה בדרך כלל לסלטים ורצוי שלא לחמם אותה, כדי לא לקלקל את החלבונים שיש בה. ויש בה. אוהו!
את הספירולינה מגדלים בבריכות גדולות ורדודות יחסית, עם חמצניות שמניעות את המים באופן קבוע ומעשירות אותם בחמצן, אבל אפשר לגדלה גם באקווריום בבית ואפילו יש אנשים שעושים את זה ואפילו בישראל. נו, שיהיו בריאים.
