לפני הרבה שנים ראיתי לראשונה במעדניות בשווקים מעין כיסוני שעווה אפורים עם מדבקות זרות ומחיר בשמיים. אף פעם לא העזתי לשאול מה זה, מה זה עושה ואיך קונים את זה, יען כי סוחרי השוק לא אוהבים שאלות כאלה. בשלב מסוים התוודעתי מקריאה אל מוצר ביצי דגים ים-תיכוני בשם בוטרגה (או בוטרגו) ואז נפל האסימון.
אחד הדברים היותר מוזרים שעשיתי בשנה האחרונה יכול בקלות להתמודד על תואר החוויה התמוהה ביותר ועם זאת, מקסימה ונהדרת שחוויתי, ואני חוויתי. תמוהה במידה רבה היתה ההליכה עם נשק ומדים בדרום תל אביב באמצע הלילה עם הסיני הקטן כשלפתע הציץ איזה דוד מפתח מאפיה וכיבד אותנו בסופגניות חמות. מוזר וטראומטי היה אותו טיול בסקוטלנד בו פילסנו לעצמנו את הדרך במעלה נחל וסיימנו מכוסים בקרציות. עושה רושם שיש לי משיכה לא ברורה לחוויות מוזרות.
(צב ים ירוק בוגר במרכז להצלת צבי ים)
לפני כמה חודשים נסעתי לבקר את מיה, חברתי היקרה מהמרכז להצלת צבי ים, בזמן שְמַרְ"צָבוּתַהּ, כלומר, בזמן ששמרה על קנים של צבי ים. קנים אלו מועתקים מאתרי ההטלה הרבים לאורך חופי הארץ אל חווֹת הדגרה, על מנת להעלות את סיכויי ההשרדות של האבקועים/צבונים. מתנדבים שומרים על החוות המגודרות מפני שועלים, סרטנים, ואויבים אחרים של הצבונים (כאלו ההולכים על שתיים, למשל).
טוב טעם חך ממראה עיניים: מנת טלה בלתי אכילה במסעדת שף כשרה
ביום חמישי בערב, במהלך תהליך חשיבה אסוציאטיבית לא ברור, תקפו אותי הרהורים על מסעדות שף בשריות כשרות. לפני מספר חודשים הייתי עם עמית יקר באחת כזאת והיה נורא. כל ארבע המנות שטעמנו היו איומות והשירות היה מרושל. ביום שישי בבוקר הגיע עיתון סוף השבוע ובו ביקורתו הממאירה של שגיא כהן על המסעדה הכשרה של מלון ולדורף אסטוריה החדש בירושלים. לא הייתי במסעדה הזאת, אבל כמה כשלים שהוזכרו בכתבה נשמעים מוכרים מחוויותי האישיות ומביקורות אחרות שאני קורא על מסעדות מז'אנר זה. יש לציין כי ישנן מסעדות בשריות כשרות לא רעות: המוציא, פורטונה, אדון כהן, המטבח של פיני, ליליות, אבל כאשר אני נתקל בצירוף המילים "מסעדת שף" בהקשר כשר ובשרי הידיים מתחילות לרעוד, הפה מתייבש וזיעה קרה עולה על הגו.
י. יקירי,
לפני יומיים הייתי בארוע היין השנתי של יקב רקנאטי. כל הדרך לשם חשבתי עליך, איך היית נהנה מארועים כאלה של יין ישראלי משובח וגבינות איכות צבריות. היית מדבר על כך בגאווה ציונית. עם כמה שהיו חסרים לי באותו בוקר חבריי העסוקים, חובבי היין והגבינות, דווקא אליך התגעגעתי. שים לב שמפאת מחסור ביובל ודני, לא תמצא פה פירוט רב בתחומי הצבע, הטעם והגוף.
(מרסלאן מתגלגל בכוס)
מגיע לנו מזל טוב: נולד לנו סיר אספרגוס. חובבת האספרגוס הביאה איתה מנסיעתה האחרונה לגרמניה את הפריט האחרון הדרוש להשלמת מערכת מפוארת של שני פריטי ציוד לטיפול באספרגוס. כמובן שהיא הביאה איתה גם חבילה של הנפלא הזה, כי עכשיו העונה בשיאה. יחד עם שינקיין ספרדי ורוטב הולנדייז תפוזים תוצרת בית ניגשתי להרכיב ארוחת אספרגוס לתפארת. הארוחה היתה מצוינת, אבל יש לי השגות לגבי שני פריטי הציוד היעודיים להכנת אספרגוס.
