מגיע לנו מזל טוב: נולד לנו סיר אספרגוס. חובבת האספרגוס הביאה איתה מנסיעתה האחרונה לגרמניה את הפריט האחרון הדרוש להשלמת מערכת מפוארת של שני פריטי ציוד לטיפול באספרגוס. כמובן שהיא הביאה איתה גם חבילה של הנפלא הזה, כי עכשיו העונה בשיאה. יחד עם שינקיין ספרדי ורוטב הולנדייז תפוזים תוצרת בית ניגשתי להרכיב ארוחת אספרגוס לתפארת. הארוחה היתה מצוינת, אבל יש לי השגות לגבי שני פריטי הציוד היעודיים להכנת אספרגוס.
באחד השלשומים נזדמָנו האינדיאנית הגדולה ואנכי לאזור התעשיה של כפר סבא. החלטנו לאכול בפיאנו פיאנו, שם תמיד טוב. משמעות השם באיטלקית איננה "פסנתר, פסנתר", אלא "לאט, לאט", גישתם של האיטלקים לחיים בכלל ולאוכל בפרט. האיטלקים יודעים מה טוב.
(בלי לצאת מהקווים)
לאינדיאנית היתה התחשקות לפיצה ואני שמחתי לבירה מחבית. הנ"לית בחרה בחוכמה לשבת ליד הבר, שם יש נוף למטבח הפתוח ומקבלים צ'ופרים לא צפויים מהברמן, בדמות קוקטיילים וצבעים לצביעת המפית. ואמנם, בעודנו סוקרים את התפריט, הניח הלה לפנינו כוסות קוקטייל קטנות בצבעי "זריחת הטקילה", אחת עם אלכוהול ואחת בלי. נחמד. בפעם הקודמת שישבנו שם משהו העכיר את האווירה. כשל במערכת האוורור בשילוב עם הרוח המנשבת מהשירותים לכיוון הבר פגעו בהנאה מהארוחה. הפעם זה לא קרה הודות להפקת לקחים והתבצרות אסטרטגית בחלקו של הבר המוסתר ממסדרון הרוח.
יש לי כרם. טוב, נו, הוא לא באמת שלי כי הוא לא בבעלותי, אבל בינתיים זה מספיק קרוב.
בשטח שבו הכרם עכשיו נטוע היו המון עשבים, אבנים וכמובן זבל. כאן נכנסתי לתמונה. על מנת להפוך את השטח לכזה שאפשר לנטוע בו כרם הייתי צריך לעשב את כל העשבים, להעיף את האבנים ולנקות את כל הזבל שהצטבר לאורך השנים. האבנים שבעצם הוצאתי הן לא באמת אבנים אלא שאריות בטון ואספלט (איך הן הגיעו? אין לי מושג…).
כדי להיות בטוח שהקרקע מתאימה לשתילה של כל מה שרק אפשר לחשוב עליו, החלטתי לבצע בדיקות קרקע. בחרתי נקודה שתייצג את כל השטח, חפרתי בור בעומק מטר ולקחתי שלוש דגימות. הייתי צריך דגימה מעומק של 30 ס"מ, אח"כ מ-30 ס"מ עד 60 ס"מ, וגם מ-60 ס"מ עד 90 ס"מ. לקחתי את דגימות הקרקע למעבדת בדיקות קרקע כנרת שבמועצה האזורית. אחרי כמה ימים קבלתי את נתוני הקרקע. התחלה טובה, הקרקע לא רעילה, אפשר להתחיל לעבוד…
I have a vineyard. Well, it's not really mine because I don't own it, but that's close enough.
The location of the vineyard used to be just an empty lot, full of weeds, leftover cement, and garbage. Here is where and when I came into the picture. In order to make this land suitable for planting a vineyard I knew that I would have to clean everything up.
לאחרונה הולכים ומתרבים מקרי הטלפונים שאני מקבל בנוסח: "אחי, אני בסופר, מה צריך בשביל פיצה?". חשבתי שמן הראוי לתת כאן מתכון בסיסי וכמה תוספות אלמנטריות מהפן המז'ורי.
כידוע לכל, יש מגוון רב של פיצות: דקות, עבות, עם/בלי גבינה, עם/בלי רוטב עגבניות, עם סוגי קמח שונים ועם קוטג' ר"ל. כל אחד מעדיף את הפיצה שלו אחרת וחושב שכל האחרים לא מבינים. אני אוהב אותן דקות ופריכות, עם רוטב עגבניות וגבינה ולמרות שאני כבר די סגור על מתכון שעובד תמיד ומשמח אותי עד למאד, כשמגיע לידי מתכון עם רעיון מעניין ושונה, אני מנסה אותו. זה מה שקרה לי בעקבות השיחה עם מיכאל כץ מטרטוריית חבה. הוא המליץ להקשיב למה שיש לג'ף וראסאנו לומר על פיצה ואני ממליץ לכם לעשות זאת גם. מר וראסאנו, שהוא גם אלוף בפתרון קוביה הונגרית, עבד 6 שנים על פיתוח מתכון לפיצה שנראתה לו מושלמת והוא חולק את תובנותיו עם העולם הרחב באתרו. כמו שהוא מציין, כדי לעשות פיצה מושלמת צריך הרבה מאד נסיון ולא רק מתכון או אבן אפיה וחשוב לאהוב מאד פיצה.
