אוכל של אולם התעמלות: The German Gymnasium, לונדון

WP_20170422_321

אני אוהב מסעדות שפועלות בתוך מבנים היסטוריים, ובמיוחד במבנים שהפונקציה המקורית שלהם אינה שגרתית ואינה קשורה בהכרח לאוכל. הייתי כבר במסעדות ששכנו בממגורת תבואה, בלול (כמה מסעדות למען האמת), במוסך, בבית חרושת לבטון (סוג של מסעדה) ואפילו בתחנת כיבוי.

הודות להמלצה אגרסיבית מאחותו של אחד מבעלי העסק, שאף טיפלה בהזמנה, הגעתי למסעדה שפועלת בתוך מבנה ששימש אולם התעמלות. כבר נשמע מוזר, לא? זה נהיה מוזר אף יותר. הבניין שנבנה ב-1865 במימון אגודת הספורט הגרמנית בלונדון היה אולם ההתעמלות הייעודי הראשון באנגליה והוא אף אירח את אירועי הפנים של אולימפיאדת לונדון ב-1866.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה אנגליה, ביקורת, ביקורת מסעדה | 2 תגובות

יומני מחניודה 22: פירות. מה עושים איתם?

WP_20170726_002

בכל קיץ אני שב ומטריד את קרובי וידידי עם אותה שאלה קיומית: פירות, מה לכל הרוחות עושים איתם? בין העונים תוגרל פרוסה של עוגת היער השחור.  תשובות כמו “אוכלים”, “ריבה” ו”סלט” לא יתקבלו.

פורסם בקטגוריה אז"ש (אז זהו, שלא!), פירות, שווקים | 9 תגובות

ברים אוויריים

WP_20170428_200

  “לפני” – חדר האוכל בבסיס פתח תקווה לפני ארוחת הערב של חג המולד 1944

אנשי חיל האוויר המלכותי הבריטי היו ידועים בחיבתם לבירה. עד כמה שידוע לי זו היתה זרוע האוויר היחידה בהיסטוריה שעשתה שימוש באמצעים מבצעיים כדי להבטיח אספקת בירה סדירה לאנשיה, כולל באמצעות הצנחה.

הסיפור המפורסם ביותר בהקשר זה הוא על ספיטפייר הבירה. בקיץ 1944 התנהלה המערכה על נורמנדי וחיל האוויר הבריטי החל להפעיל מנחתים קדמיים בראש הגשר המתרחב. צוותי הקרקע והאוויר שפעלו במנחתים אלה השמיעו עד מהרה קריאה נואשת לאספקה של בירה. הפיקוד הבריטי היה מודע לצורך ובגלל שלא היתה יכולת להעביר את הנדרש באמצעי האספקה הצבאיים המסורתיים, אלתר חיל האוויר פתרון יוצא דופן.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה אלכוהול, אנגליה, בירה, היסטוריה | תגובה אחת

שבת בפרובאנס

הנסיעות האחרונות שלי לצרפת מתאפיינות באוכל טוב ויין מחורבן ואני מתחיל לחשוב שאולי הצרפתים לא כאלה מבינים ביין, כמו שנהוג לומר עליהם. טוב, חלקם מבינים מאד, אבל רשימת האזורים בצרפת בהם היין משעמם במקרה הטוב ורע במקרה הרע הולכת וגדלה. אולי משהו אצלי לא בסדר? בטוח, אבל זה לא שייך לענין. הנסיעה האחרונה היתה לפרובאנס. אחרי ביקור בשלושה יקבים וטעימות בכמה ירידים התייאשנו, אחי ואני, והפסקנו לנסות להבין את היין האזורי. הוא או חמוץ או מר ובכל מקרה, לא לטעמנו. היין הכי טוב ששתינו היה דווקא מעמק הרון, שקנינו במחיר מגוחך באחד מאתרי ה"לונה פארק" של רשת carrefour.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ביקורת יין, ביקורת מסעדה, יין, צרפת | 2 תגובות

על חיטה, שקדים וסיור עשבים

זהו, גמרתי עם האנטיביוטיקה. של מי היה הרעיון המטומטם הזה לאכול חיטה? אה, שלי…

לפני שבועיים, בהפסקת הצהריים, יצאתי לטייל בשדה של חיטה. מצאתי שיבולת שעוד לא נקצרה, מוללתי, נשפתי, ניקיתי אותה. הגרגרים בפה, עכשיו בלי המוץ, אני לועס ובולע ומרגיש איזה קוץ. חשבתי שיעבור, חשבתי שיצא לבד, אבל אחרי שבוע הרגשתי שאני נכחד. כשהכאב הגיע כבר עד לריאות הסכמתי לתת לרופא לראות – עם משקפת של חרקים מעל האף, הוא הביט בגרון ועם פינצטה שלף קצה של שיבולת מהשקד השמאלי, שבוע של אנטיביוטיקה רשם לי… וזהו.

בלי קשר, לפני מספר אתמולים הצטרפנו לסיור ליקוט בהדרכת אורי מאיר-צ'יזיק. זה זמן רב (מאז כתבות ה"שנה של אוכל מקומי") שאני עוקב אחרי מעלליו ורשימותיו של אורי ותהיתי איך יהיה להשתתף בסיור, שכן אנחנו משפחה ליקוטית בהחלט. קשרנו את האינדיאניות לפני שתספקנה לארגן מרד ויצאנו ליער עופר, במורדות המערביים של הכרמל.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה בריא, ילדים, עשבי תבלין | 2 תגובות