כל מי שנפש גרגרן לו, חובב בשר ונקניק, לא ישאר אדיש לריח שוקרוט בבית בליל חורף קר. את השוקרוט הראשון שלי הכנתי עם שייקה מהמתכון של בני סיידא בספר "ארוחות שחיתות" ואכן היתה זו שחיתות. היה קר נורא בחוץ ותנור הנפט בבית הוריי בער. בסוף הארוחה היינו מלאים ועייפים כל כך, ששייקה נשכב לצד התנור (תפס לי את המקום הטוב ליד האש) והתעורר אחרי שעה אפוי ורך מכל הצדדים. שוקרוט זה אושר גדול. הריח נפלא, הטעמים משכרים ולא צריך שום דבר על השולחן חוץ ממנו (ויין, כמובן).
"הרעיון שמאחורי השוקרוט פשוט. זהו תבשיל קדרה פשוט, אבל עשיר באנרגיה ומחמם בחורף. מלבד הכרוב הכבוש מוסיפים לו מגוון מעדני בשר, אשר רובם מגיעים מן החזיר, וכן תפוחי אדמה. יש לו אינסוף וריאציות וכל אחד יכול להכין אותו בהתאם למוצרים הזמינים לו. האגדות מספרות שכמעט לכל כפר באלזס יש גרסא משלו לשוקרוט." / ד. עוזיאל, כאן
לפני קצת יותר משנה כתב דני על השוקרוט ונגזרותיו ורק לא מזמן מצאתי זמן, אפיתי וצילמתי בצורה מסודרת.
