מכירים את המסעדות של כרם התימנים, התקווה, שוק בצלאל ושוק מחנה יהודה? בודאי, מי לא מכיר. מסתבר שבצרפת, או ליתר דיוק בעיר ליון, ישנה מקבילה ותיקה בהרבה למוסדות האוכל העממיים הללו. למוסד זה קוראים בושון. ישנו ויכוח לגבי משמעות המילה bouchon. אם תחפשו אותה במילון פשוט תגלו שהמשמעות היא מעצור, פקק תנועה ופקק של בקבוק – פירוש שמתאים לאופי המקום ולכן לכאורה מרמז על מקור השם. חיפוש מורכב יותר יגלה שיש למילה משמעות נוספת ועתיקה יותר: צרור קש מפותל, אשר שימש להברשת סוסים. מתברר שבמאה ה-16 היה מקובל לסמן באמצעות צרור הקש פונדקי דרכים שהגישו אוכל בנוסף לטיפול בסוסים וכך במשך הזמן המילה "בושון" הפכה נרדפת לבית אוכל. הבושונים המקוריים אכן היו פונדקי דרכים שאירחו בעיקר את פועלי וסוחרי תעשיית המשי שפעלה בליון ובסביבתה. כאשר העיר גדלה והפתחה במאות ה-18 וה-19 פונדקי הדרכים נבלעו בתוכה והפכו למסעדות פשוטות. ברוב המקומות פעלו במטבח נשים אשר בישלו אוכל עממי וזול. היות וקהל היעד לא היה עמיד, הבשלניות הרבו להשתמש בנתחי בשר זולים, כגון חלקי פנים, ראשים, רגליים וכד'. כך נוצר מטבח מקומי ייחודי ופשוט, אשר שרד את עלייתה של ליון למעמד הבירה הקולינרית השניה של צרפת אחרי פריז.
בושלו לאחרונה