גם זה עוף, ויש לו אפילו נוצות

IMG_6477

אין כמו עופות ציד. טעמם מזכיר מאוד טעם של עוף אבל עם טוויסט ממזרי ושונה. לראשונה נתקלתי בהם בימי הטובים בגרמניה. ברווז בר, פסיון, חוגלה, שלו ופנינית קרצו ממדפים רבים ומחלונות ראווה של קצבי בוטיק. בתקופה זו גם שמתי לב למנהג הצרפתי למכור עופות איכותיים, כולל עופות ציד, עם הראש ועם חלק מהנוצות. הסבירו לי שהדבר נובע מן הרצון להדגיש את האוטנטיות והאיכות של המוצר. בהדרגה השתכנעתי והתחלתי לראות בכך הוכחה נוספת לעליונות הצרפתים בתחום האוכל.

עד היום אכלתי והכנתי פסיון פעמים רבות, אבל תמיד היה זה פסיון גרמני קפוא, שניתן למצוא כמעט בכל סופרמרקט טוב. אחד מהם זכה כבר לתיאור כאן באתר זה ממש.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה בשר ציד, צרפת | עם התגים | 2 תגובות

בירה שפויה

אני אוהב בירה, אבל לא בכל מחיר. מחירי הבירה מחבית מתחילים להיות מוגזמים לטעמי. בסך הכל, ייצור בירה הוא יחסית פשוט והמוצר לא אמור להיות יקר כל כך, אבל אז מגיעים מס הקניה וחדוות הכסף של בעלי העסקים, וביחד הם מעלים מחירים. 48 שקלים לחצי ליטר בירה מהחבית זה מחיר לא הגיוני. גם 34 דרכמות זה יותר מדי. אח שלי אמר לאחרונה שהוא לא מתכוון לקנות בירה ביותר מ-30 ₪, ובאמת, לפני שבוע מצאנו עצמנו יושבים בפאב חיפאי מתלבטים איזה קוקטייל להזמין במקום הבירה. קוקטיילים זה כיף, אבל זה לא בירה. בסוף קמנו והלכנו לשבת במקום אחר.

ככל שעובר הזמן אני מוצא יותר ויותר מקומות בהם כבר לא מתחשק לי לשתות בירה מפאת מחירה. אין לי כוונה להתחיל להתפלסף על זה יותר מדי, אני פותח כאן פינה חדשה בה נדווח על מקומות שלא שוחטים אותך במחיר הבירה. לא מבטיח שלא אזלוג קצת לכיוון האוכל.

 

מוזס, סינמה סיטי ראשל”צ

בירות מחבית: גולדסטאר, פאולנר, סמואל אדמס, היינקן

מחיר חצי ליטר: 24-28 ₪

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ביקורת בירה, ביקורת מסעדה, בירה במחיר שפוי | עם התגים | תגובה אחת

עכשיו נזכרים?

באיחור אופנתי, אני חושף בפניכם את המתכון של אמא שלי לסופגניות. כן, אני מודע לכך שכבר לא תשתמשו בו השנה, אל תתחילו אתי בכלל, זה מתכון של לגזור ולשמור! אם העולם ימשיך להתקיים אחרי היום, יש לכם מתכון לשנים הבאות.

IMG_1165a

הקונדיטורית הרזה

אמא שלי קיבלה את המתכון מאמא שלה, שקיבלה את המתכון ממורושקה. מורושקה היא מרים מטיאס, שעלתה מהונגריה ומראשית שנות החמישים התגוררה בדמי מפתח בדירת חדר שהשכירו סבא וסבתא שלי בקרית טבעון. היא היתה אישה נמוכת קומה ורזה מאד, שקשה היה לראות עליה שהיא מתעסקת בבצקים ומיני מתיקה. בהונגריה עבדה בקונדיטורה ובארץ התפרנסה כקונדיטורית ביתית, בדירה הקטנטונת ההיא, במטבח בגודל מטר וחצי על שני מטרים.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה בצק, קינוחים | עם התגים , | 14 תגובות

אספרג החורש

IMG_0591

למרות האכזבה המרה מאותו פרדס פתח-תקוואי (שבינתיים נעקר), החלטתי לנסות שוב לבשל את אספרגוס הבר. אַסְפָּרַג הַחֹרֶשׁ, ליתר דיוק, או Asparagus aphyllus במדעית.

שבת נעימה אחת יצאנו לטיול ביער ובינות לאורנים והאלונים מצאנו אותם. שמחתי לראות גבעולי אספרגוס קטומים שתפרחותיהם כבר לוקטו, אולי מי שקטף יודע שכאן הם טעימים. אספתי, שטפתי וזרקתי אל המים הרותחים. אספרגוס שקונים בסופר לא צריך יותר מדקות ספורות בכדי להתרכך ומיד עם הוצאתו מן המים הרותחים יש לצננו במי קרח בכדי לעצור את הבישול. אספרגוס בר, כך למדתי, צריך בחלק מהמקרים להתבשל בין 20 ל-30 דקות. חלק מהגבעולים העבים יותר אפילו נשארים סיביים לאחר חצי שעה של בישול.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ירקות | עם התגים | 6 תגובות

מעמולים? לא, מולים

IMG_6470

אינני זוכר מתי אכלתי לאחרונה בארץ מנת מולים שהוכנה ממולים טריים – כאלה שעדיין משמיעים קולות מציצה כשהם נכנסים לסיר. רוב המסעדות, ואפילו מסעדות טובות, עובדות לעיתים קרובות עם מולים קפואים באיכות כזאת או אחרת. מולים קפואים מנוקים ומבושלים לפני הקפאתם ולכן כל מה שנותר למסעדה לעשות לפני הגשתם הוא לאדות אותם קצרות.

כל מי שאכל מולים טריים יבחין מיד בהבדל. מלבד הטעם הרענן של הטריים, לקפואים מרקם מתפורר במקצת. לטריים יש מרקם גמיש לחלוטין והם נמסים בפה.

פורסם בקטגוריה פירות ים, צרפת | 2 תגובות