ארכיון פוסטים מאת: דני עוזיאל
יומני מחניודה 18: טופולאונה, רות, סוף; הלו כמהין
ההפתעה הטובה: כמהין לצד תותים בחודש ינואר בהמשך לרוח העגמומית שמאפיינת את המדור הזה במהדורותיו האחרונות, גם הפעם אינני איש בשורה. בחודשים האחרונים הבנתי ששוק הכרמל עבר את מחנה יהודה כשוק האוכל הטוב בארץ. מבחר הסחורה יחד עם המספר … להמשיך לקרוא
מאג'דה – דו-קיום בצלחת
מדי פעם אנחנו שבים למסעדות שאהבנו בעבר רק כדי להתאכזב. השף/טבח עזב, הקונספט השתנה, בעל הבית החליט על כיוון חדש, או סתם עייפות החומר – כל אלה תורמים לשקיעתן של מסעדות שפעם אהבנו. לא זה המצב במסעדת מאג’דה הדו-לאומית. … להמשיך לקרוא
המוציא מן האור אל האור
לצערי אני לא אוהב מסעדות פועלים ולא אוהב את רוב המאכלים המוגשים בהן. היתה תקופה לפני שנתיים-שלוש שהרבתי ללכת למוסדות כאלה בירושלים; מין דחף כזה שלפעמים תוקף, לנסות ולחוות משהו אופנתי. כנראה שהלכתי שבי אחרי הרומנטיקה שמבקרי מסעדות אחדים ניסו … להמשיך לקרוא
יומני מחניודה 17: מצב הדגים
חרף המצב: חיי לילה ישנה תחושה לא טובה לאחרונה בשוק. כבר יותר משנה שהמצב הביטחוני בי-ם אינו משהו והדבר נובע ללא ספק גם מכך. הבחנתי עוד לפני פרוץ המאורעות האחרונים בדעיכה מסוימת בשוק או בסוג של עייפות החומר. אירועי … להמשיך לקרוא
פירות ים פרי סטייל
הם עלו הרבה כסף ועצבים, היו כרוכים בהמתנה ממושכת, אבל הצדיקו זאת בוקר של יום שישי גשום אצל מוסי הדייג בשוק הכרמל. התור מבולגן, מכרים שלו נדחפים, השירות איטי, מפלס העצבים עולה, אבל הסחורה… דייג בדיוק הביא אינטיאס ענק … להמשיך לקרוא