אחרי תכנון רב וביצוע קצר ביותר, אני שמח להודיע בזאת שאני הבעלים הגאה של שיפוד. קוטרו 8 מ"מ ואורכו 83 ס"מ עם 2 תפסנים מתכווננים בעזרת בורג קטן, ועשוי כולו מנירוסטה. ברצוני להודות לשלמה ואבישי אשר עזרו לי בתכנון וגם בביצוע.
אני לא זוכר בדיוק כמה זמן הוא נשען על הקיר ליד הדלת, אבל לבסוף התקשרתי לעודד והצעתי לו הצעה מגונה "בוא נשפד חיות מתות ונאכל אותן" (או משהו כזה). אני לא חושב שעברו יותר מיומיים וכבר העמדתי את המנגל שלי בחצר של עודד. עודד הודיע לדני, שהזיז פגישה עם ראש הממשלה ע"מ שיהיה נוכח בסעודה. עודד קנה עוף שלם וגם חתיכת שייטל בקר.
כבר המון זמן שעודד ואני זוממים לעשות ארוחה כזאת. לסובב בשר טוב לאיטו על שיפוד, ולהוריד חתיכות חתיכות מהגוש. לאכול לאט לאט וללגום יין טוב עם אנשים טובים.
וכך היה…
בנוסף עודד הכין שבלול משני סוגי נקניקיות, האחת מרגז והשנייה נקניקיית טלה. הוא פרס אותן בצמוד וגלגל אותן ביחד ככה שדימו שבלול שעשוי מנקניקיות. כדי שהשבלול לא יתפרק גם אותו שיפדנו, אבל עם ענפי רוזמרין.
"ובזאת אני מעמיד לדין, את דני, על צילום ירקות בקרבת בשר נא או מוכן שלא במרחק של מעל 3000 ק"מ!!"
למרבה הפלא, לקח לעוף הרבה מאוד זמן להתבשל, הרבה יותר מהשייטל. כל זמן שסובבנו את העוף, מרחנו עליו מרינדת הדרים שעודד הכין. עודד בחר גוש שייטל מעולה, אחד מהטובים שטעמתי ואכלתי עד היום.
וזה מה שנשאר… גם את זה אכלנו!
אולי יעניין אותך גם:
אודות יובל
לבלוג זה הביוגרפיה שלי לא כל כך מעניינת כרגע אבל אני כן יספר על איך בעצם נהייתי חובב אוכל ויין (וכמובן גם הרבה דברים אחרים).
את מלוא הקרדיט אני חייב בעצם לבעל הבלוג, שמו עודד. הכל התחיל ביום אביבי בצהרים בזמן הלימודים כאשר התבטל לנו שיעור ולא היה כל כך מה לעשות. עידן, אשר יככב בעוד כמה קטעים במהלך הבלוג, הציע שנעלה למשגב עם לבקר את חברינו החדש בסביבה הטבעית שלו. הריחות היו מופלאים למרות שעכשיו אני לא זוכר ממה היו, אבל כפי שאני מכיר את עודד היום זה בטוח היה לחמניות עם עגבניות מיובשות ובזיליקום או עוגיות שוקולד עם אגוזים וצימוקים. ככל מארח טוב עודד הציע לנו משהו לשתות והוא הציע לנו קפרניות. זאת הייתה קפרניה שאני עדיין לא שוכח, ועל בטן ריקה עשתה למצב רוחי נפלאות. המשכנו הלאה לעוד כמה ליקרים כאשר גם בניהם היה לימונצ'לו אלוהי שעודד עשה במו ידיו, משהו מדהים שסובב לי את הראש עוד יותר וכנראה אחד הליקרים שבדיעבד הפעיל אצלי גם כן את יצר היצירה. באיזשהו שלב גם טעמנו פורט מצוין מאוסטרליה, פורט שעד היום עודד מהלל ורוצה ממנו עוד, עקב כך שכנראה סיימתי לו את הבקבוק בשלוק אחד (הדעות בין הנוכחים עדיין שנויות במחלוקת). מלאים בבצק מעולה ואלכוהול מעולה גם כן, בכל זאת היינו חייבים לחזור וללמוד. בשארית היום נכחתי אבל לא באמת הייתי שם.
קפיצה הלאה...
על האש ראשון עם החבר'ה היה סטייק עין מהסופר ועוד איזה המבורגר בסגנון אמריקאי. אני חושב אחורה וחושב לעצמי על איך לא הקאתי את הג'נקפוד הזה, אני פשוט עדיין לא מאמין שהקיבה שלי עיכלה את ה"בשר" שאכלנו. לאט לאט המושג "חבר'ה" הצטמצם וככל שבילינו קצת יותר זמן ביחד הארוחות שלנו נעשו מהטובות ביותר, כלומר אין בעצם איך לטעות – בשר מעולה, אלכוהול מצוין וחברה אגדית. גם כאן עודד נכנס לתמונה בתור אחד מהמובילים של השינוי הדרסטי באיכות האוכל שבלסנו.
אין ספק בעניין כאשר אני אומר שהכל למדתי מעודד. אני גם יודע שיש עוד הרבה יותר שעוד לא למדתי ממנו. במהלך הזמן כמובן שגם לי צצו כמה רעיונות טובים בקשר לכל סוג של אוכל או כל פתיחה של בקבוק יין, אבל בשביל זה כבר תצטרכו להתעמק בכתוב בבלוג.
מילה אחרונה – אזהרה. כאשר אתם קוראים את הבלוג בבקשה לסדר דלי לריר שיטפטף, כי אם אתם תקומו ולא תשימו לב אתם תחליקו ותשברו ת'ראש, וחבל.
תתחדש על השיפוד הענק והיפה נראה מאוד טעים טוב.
בכתבה הבאה תיתן גם את מתכון המרינדה כך אחרים ילכו בעקבותיך
איציק
מתכון המרינדה היה מאולתר ולצערי לא נרשם. סביר להניח שהמרכיב העיקרי היה מיץ סחוט של לימונים ותפוזים/קלמנטינות. בטח היו גם תבלינים טריים כמו טימין, רוזמרין ומרווה. תבלינים יבשים היו מלח ופלפל שחור גרוס טרי. אני לא זוכר אם היה אלכוהול.
בפעם הבאה לקרוא לי! (:
רות. רק חסר לך שתערבבי את היין עם מיץ לימון.
Once a mixer, always a mixer.
אמנם צילמתי, אבל לא אכלתי את הירקות. אח, אני זוכר את הארוחה הזאת. איזו חוויה.