ארוחה ב-Eataly ניו יורק

בסוף טיולנו במזרח ארה"ב נותר לנו יום וחצי (בקושי) בניו יורק. בין ריצה מטורפת אחת לשנייה ברחובות העיר בניסיון להספיק כמה שיותר (כמה אפשר כבר) ביום וחצי, נחתנו להפסקת צהריים ב-Eataly.

IMG_9066a

איך נגדיר? ספק מעדניה למוצרי יוקרה, ספק שוק אוכל, ספק מסעדה, בלב השדרה ה-5.

ניתן לשוטט בין הדוכנים ולהשביע את העיניים, ניתן גם לקנות כל מה שהנפש חפצה, מוצרי מזון איכותיים – פירות ים, גבינות משובחות, בשרים, מאפים, עוגות, משקאות – יש כאן הכל, בשפע ולא בזול.

 IMG_9065a IMG_9056a

וניתן גם לאכול. בין הדוכנים, במספר פינות במתחם, ממוקמים שולחנות וכסאות. ניתן להסב אליהם ולאכול את מה שרוכשים בדוכנים, או להתיישב על אחד מכיסאות הבר הגבוהים הפזורים פה ושם ולאכול פיצה שזה עתה יצאה מהתנור.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ארה"ב, ביקורת מסעדה, כתבת אורח | תגובה אחת

הודנה הודית: מסעדת טנדורי

IMG_8659

זה מספר שנים שאני מנהל יחסי אהבה-לא-כל-כך-אהבה עם הבישול ההודי. השנה הגיעו יחסינו לכך שהחלתי לבשל הודי ואפילו קניתי בברלין ספר בישול הודי מרהיב עין.  יחצ"ן מסעדת טנדורי התפרץ אם כן אל דלת פתוחה כאשר הוא הזמין אותנו לאירוע יח"צ במסעדה לרגל ראש השנה. 

היות והידע שלי במטבח ההודי קלוש, צרפתי אלי לביקור מישהי שמכירה היטב את המטבח ההודי, או לפחות את המוטציות הלונדוניות שלו. לונדון היא כידוע מעצמת אוכל הודי ולכן שמחתי להסתפק במומחיות כזאת.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ביקורת מסעדה, הודו | 4 תגובות

ארוחה בסגנון עדות האמיש

בטיולנו האחרון למזרח ארה"ב נסענו ברחבי פנסילבניה והגענו ערב אחד לחבל האמישים (Amish). נשארנו שם ללינת לילה בעיירה לנקסטר (Lancaster).

כששאלנו במלון על מסעדה מומלצת לארוחת הערב, הציעו לנו לנסוע למסעדת Plain & Fancy Farm בפאתי העיירה. אפילו ציידו אותנו בפיסת נייר מודפסת עם הוראות הגעה למסעדה וממנה חזרה למלון, כדי שלא נתעה חס וחלילה בדרך.

IMG_8481a

עגלת הדלועים לאחר ש"התרוקנה" מילדי משפחת האמישים

בדרך לשם, עם אור אחרון של הערב היורד (בבתי האמישים אין חשמל והם משתמשים בנרות לתאורת הבתים), עוד הצלחנו לראות בדרכים עגלות המשמשות ככלי התחבורה העיקרי (או היחיד?) של האמישים, נהוגות על ידי צעירים מזוקנים, חבושי כובעים מסורתיים, כשהם שבים הביתה בתום יום עבודה. במקום אחד עצרנו ליד עגלה עמוסת דלועים.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ארה"ב, ביקורת מסעדה, כתבת אורח | 5 תגובות

הצוללת, חלק 2

IMG_8604

מרחב האכילה המצומצם במגורי המלחים

בחלק הקודם של פוסט הצוללת עסקנו בעיקר בנושא אספקת המזון של הצוללות הגרמניות, אחסון המזון, הכנתו ומרחבי האכילה. בחלק זה נבחן את התפריט, נבדוק איך התמודדו עם הפלגות ארוכות במיוחד ונענה על השאלה הקריטית, מדוע שאלת התזונה בצוללות הגרמניות מעניינת מישהו?

חילופי המשמרות בצוללות תואמו בד"כ עם מועד הארוחות. כך יכלו אנשי המשמרת הנכנסת להגיע למשמרתם עם קיבה מלאה, ואנשי המשמרת היוצאת יכלו לאכול מיד עם סיומה. בצי הצוללות לא היתה רשימת מנות סטנדרטית והרכב המנות היה תלוי באספקה וביכולתו של הטבח. בצוללות מסוימות, בהן רוב הצוות הגיע מאזור מסוים בגרמניה, הטבח ניסה להכין מנות אופייניות לאותו אזור. בכל מקרה, הארוחות והמנות שיקפו את התרבות הקולינרית הגרמנית. ארוחת הצהרים היתה לרוב, ובאורח אופייני, הארוחה החמה היחידה ביממה. לארוחת הבוקר הגישו דייסה, לחם, חמאה, ריבה וביצים. לארוחת הערב הגישו בד"כ נקניקיות, מבחר בשרים מעושנים, נקניק כבד, גבינה ושינקיין עם לחם וחמאה. ארוחת הצהרים כללה בתחילת ההפלגה מנות כמו: כבד מטוגן עם פירה, עוף צלוי עם רוטב, תפו"א וכרוב אדום, צלעות עם רוטב, כרוב ניצנים ותפו"א.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה גרמניה, היסטוריה | 9 תגובות

הצוללת, חלק 1

IMG_8612

   אחרי ארוחה במגורי הצוות בצוללת

הצבא כידוע צועד על קיבתו ואם לאורך ההיסטוריה הזנתם של חיילים היוותה אתגר לא-פשוט, הרי שהזנתם של מלחי צוללות היוותה אתגר קיצוני. במלחמת העולם השניה אתגר זה ופתרונו היו חלק אינטגרלי ומשמעותי ממלחמת הצוללות הבלתי מוגבלת שניהלה גרמניה הנאצית נגד התעבורה הימית של בעלות הברית.

האתגר הגרמני היה גדול במיוחד משום שרובן של הצוללות הגרמניות היו קטנות יחסית. הצוללת הנפוצה ביותר מדגם VII (מהן נבנו 703 יחידות) היתה בעלת דחי (משקל המים הנדחק על ידי הגוף השקוע בתוכם) של רק כ-875 טון כשהיא שקועה. רק להשוואה, הדחי של צוללות ה"דולפין" של חיל הים הישראלי הוא כ-1,900 טון. צוללות קטנות אלו בילו בד"כ כחודש בים בכל הפלגה מבצעית. במהלך תקופה זו היה צורך לספק תזונה בריאה ל-44-52 אנשי צוות שחיו בתנאים מאוד לא בריאים.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה גרמניה, היסטוריה | תגובה אחת